כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי מעולה! גאון מי שמליץ, וכמובן, היוצר הגאון שליטא... [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, השלום לך? זמן רב שלא התראנו. השני, שירך יפה מאוד בעיני. אהבתי את משחקי המילים, כמו "נוצר אובדנך", שלא איבדת אותה אלא נוצר עבורה האבדן. יחסי הורים ילדים מטבעם הם דבר מסובך. בטוחני שכאשר תהיה אב לילדים, תזכר באמך ואולי תבין יותר. כרגע, אין לך יכולת זו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה את השלט שמישהו קילף ל-ה' את הצופציק והפך את המהירות למרירות. אני גם רואה לנגד עיני את התחושה הזו של הימים הללו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לשמחתי הופיע הסיפור בתגובות אחרונות... שמחתי לקרוא! קליל וחמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] יש בשיר הזה משהו נורא יפה, למרות, שאני לא בטוחה שאני יודעת להגיד מהו. לא את הכל הבנתי, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר היקר, אולי בגלל שלכולנו המחשבה הזאת עולה בתור תחושה, למרות שכולנו מתעלמים ממנה מהר מאוד? ולך יהודית, לוא דווקא הוידאו הוא הרעיון בשיר, אלא התחושה כולה. אני גם מתלבשת יפה לחתונה כי אני כאילו מרגישה שזה הזיכרון האחרון שאני אשאיר אצל הרבה מאוד אנשים, כי אחרי הכל, חתונה זה מפגש של מלנטה אנשים שלא פגשת מלא זמן,ואז כאילו את לא תפגשי אותם יותר, אף פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] לותנת, מה לעשות? את המילון החדש, מסתבר, לא ממש מענין מה יפה ומה לא! [ליצירה]
- [ליצירה] "ואולי... אתה כה חסר לי, אתה כאן, אתה שם, ובכל זאת אתה כה חסר לי. מה יהיה אם פתאום תבוא אלי....?" [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי בין השנים... אהבתי! [ליצירה]
תגובות