כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
לשמעיה שחף! אני מזה לא מסכימה!! דבר ראשון, אקדים לומר, שיש הרבה סוגים של זוגיות, ולכל אחד מתאים משהו אחר.
דבר שני, בן זוג יכול להיות הנשימה שלך, הנשימה הכי עמוקה בעולם. אתה שייך, ושייכים לך, והשאיפה היא לחיות את כל החיים יחד, עד הסוף.
במידה וזאת גישת שני הצדדים, כמובן!!!
בן זוג הוא לא עוד חוויה מרגשת בחיים, הוא שותף לחוויות שיבואו וילכו. ורק הוא ישאר...
ליוני, אחלה שיר.
באופן אישי, נראה לי שהוא צריך קצת חידוד, כי סכ"ה זה נושא די "מטופל", אבל אהבתי את הרעיון.
לך תשיג אותה...
דנדוש.
[ליצירה]
רן, נשמה, תודה על האמון. דעתך קלה בעצמך.
ואליך,יקירתי: יש במקורות צדדים לכאן וכאן. יש מקורות שאומרים שעל הבעל לכבד אישתו יותר מעצמו ויש שאומרים שתפקיד האישה בבית הוא להיות, פחות או יותר, שולחן או עוזרת. הכל תלוי מה אנחנו רוצים למצוא ובאיזה הקשר נאמרו הדברים.
חיפוש אמת מוצלח!!
[ליצירה]
חותם הי,
התחלת מתיאור סיטואציה שהבנתי, ולשיר היה קצב ממש טוב. אבל, (ודי מהר אני מודה) הלכתי לאיבוד.
גם הקצב קצת השתבש וגם פתאום לא היה לי שמצ של מושג למה את מתכוונת (אחרי שכבר חשבתי שכן...)
אפשר עזרה?
תודה דנדוש.
[ליצירה]
עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם...
(ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...)
מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.)
חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה.
שירך נגע בי. דנדוש.
[ליצירה]
ממש אהבתי את המקצב של השיר, הוא זורם נהדר
והשבירה בסוף ממש מתאימה....
לצערנו, אנחנו מספקים את החיפוי לעצמנו ברב המקרים.
ורק בחלוף הזמן.
דנדוש.
[ליצירה]
הדימוי ממש רחוק ממה שהייתי מחברת בעצמי לרגש, ויחד עם זאת זה הולך ממש טוב.
קראתי פעם ופעמיים, ואהבתי!
הסתייגותי היחידה היא פחדי העלום מפני כלבים...
תגובות