כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
חלמונית יקרה, בדרכ אינני נכנסת למה שכתוב לידו קטע, והפעם דווקא נכנסתי. והאמת, היה שוה!
מלבד זה שהקטע מקסים, וכתוב בחן, אני מניחה שזה פשוט משקף קצת את כל אחד מאיתנו: מחשבות שצומחות והולכות ומסתבכות ובסך הכל, הן תלויות בכלום. והגיע הזמן שנרים ת'ראש ונכיר בכך. ומצד שני אולי האבוקדו יעבור לחלקת שדה או לגינה ביתית קטנה. למשהו שרוצה. אהבתי.
[ליצירה]
דווקא מלך האריות!?
מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!?
[ליצירה]
עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו...
ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!)
ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל...
בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו!
את ב' שלך אני אוהבת...
דניאל
[ליצירה]
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
תגובות