כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם,
אבל
יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי.
היית לאחרונה במילואים?
[ליצירה]
עד "מצאתי את עצמי קבור", מצאתי את עצמי בשיר. יש לך קצב מעולה, פתיחה טובה, ועניין שיצרת להמשיך ולקרוא.
השורה האחרונה, די קוטעת את הרצף, אבל זה נראה לי קטיעה חדה מידי, כיוון שלא הבנתי אותה והיא שוברת את מה שבנית כל השיר. לדעתי אפשר להוציא יותר. השורה האחרונה עלומה מידי...לא?
[ליצירה]
טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו...
מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים)
ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר)
בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני.
דנדוש.
[ליצירה]
הדימוי ממש רחוק ממה שהייתי מחברת בעצמי לרגש, ויחד עם זאת זה הולך ממש טוב.
קראתי פעם ופעמיים, ואהבתי!
הסתייגותי היחידה היא פחדי העלום מפני כלבים...
תגובות