אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
חלמונית יקרה, בדרכ אינני נכנסת למה שכתוב לידו קטע, והפעם דווקא נכנסתי. והאמת, היה שוה!
מלבד זה שהקטע מקסים, וכתוב בחן, אני מניחה שזה פשוט משקף קצת את כל אחד מאיתנו: מחשבות שצומחות והולכות ומסתבכות ובסך הכל, הן תלויות בכלום. והגיע הזמן שנרים ת'ראש ונכיר בכך. ומצד שני אולי האבוקדו יעבור לחלקת שדה או לגינה ביתית קטנה. למשהו שרוצה. אהבתי.
[ליצירה]
ואיפה, איפה נמצאת הארץ הזאת!?
כאשר אתה נסחף במחול החיים אתה משתדל בכל כוחך לא לשים לב לדברים הקשים שמסביב. יש שיאמרו הדחקה, יש שיאמרו התעלמות ויש, שיאמרו: דרך חיים...
[ליצירה]
לגלעדי דעה,
אדם קיבל את חוה
כי ידע שהיא תצליח להאיר גם אותו וגם אותה.
בדיוק כמו שאדם שיאיר לחבר
גם יפיץ את האור וגם לא יהיה חסר!
ולפחות זו דעתי.
דנדוש.
[ליצירה]
טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו...
מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים)
ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר)
בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני.
דנדוש.
[ליצירה]
ללא שם היקר/ה,
ברוך הבא/ה לצורה.
אהבתי את הזרימה של השיר, מרגישים שיש איזו אנרגיה שפורצת מבפנים. בגדול, הנושא קצת "מטופל" ולכן זה קשה יותר להביא זווית חדשה.
תגובות