אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
אני לא בטוחה שלזה התכוונת, אבל ממש העלת חיוך על פניי...
איזה כיף לשמוע חלקים נבחרים מעצמי!
ברור שלא עם הכל אני מסכימה, אבל לפחות עם חלק כן.
והכי מצחיק, כשתראי אותי ברחוב, בחיים לא תדעי את זה, ותהיי בטוחה שאני אחת מההן, שיותר טובות ממך.
ואני אחשוב את זה עליך...
[ליצירה]
אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?)
ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו...
[ליצירה]
הדימוי ממש רחוק ממה שהייתי מחברת בעצמי לרגש, ויחד עם זאת זה הולך ממש טוב.
קראתי פעם ופעמיים, ואהבתי!
הסתייגותי היחידה היא פחדי העלום מפני כלבים...
[ליצירה]
עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם...
(ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...)
מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.)
חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה.
שירך נגע בי. דנדוש.
[ליצירה]
כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים.
כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר.
חזקי ואמצי,
הלוואי ותלכו ותשובו.
תגובות