הצפירה נגמרה
וכולם כבר עם הפנים ליום העצמאות.
ורק המתים נשארים תמיד,
ביום הזיכרון.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי מעולה! ממש אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! זה ממש מכניס לאווירה! וחוצמזה אני מתה על ריח של גשם וירוק ביחד! איזה כיף להיזכר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו... ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!) ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל... בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו! את ב' שלך אני אוהבת... דניאל [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי כמה רגעים כדי להכנס לראש (אבל אולי זה כי קצת כואב לי הראש) בכל מקרה - אהבתי מאוד, אכן "זאת ירושלים" ושמא נוסיף - זהו עמישראל...? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי!!! זה מעורר חלחלה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם שמעון. הזרימה של השיר נושאת חן בעיני אבל אני מרגישה שיש פה הרבה שמות קוד או איזה דימויים שאני לא מצליחה לפענח. מצד אחד-השיר חסר מצד שני-זה קצת מוסיף קסם שזה אפוף באפלה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... אבל אל תדאגי. איך שגומרים ת'בצפר, קולטים כמה זה לא בפרופוציות... אבל זה רק השלב שאחרי, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] מפריע לי שיש שגיאות כתיב (אלך לבית הספר, לדוגמא) וחבל שאתה חוסך מידי בסימני פיסוק "הוא אינו בבית הוא בבית ספר" ונראה לי שהתכוונת להגיד לא כדאי, במקום לא כדי. בהצלחה בהמשך!! [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואאאווו. כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך... [ליצירה]
תגובות