"מעט מאוד יודעים להקשיב.
הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה"
(חוש השלג של סמילה/ פטר הוג)
ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן.
רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים.
עד כאן הסתלבטות על שרה.
ודנדוש:
דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה.
אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם,
אבל
יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי.
היית לאחרונה במילואים?
שרה, לא הבנתי את התגובה שלך. תכוונת שכשאנחנו מוצאים משו מעצמינו במילים או בטקסטים של זה שמולינו, ההקשבה היא לא אמיתית?
הרי כשזה קורה, ואותו בנאדם ואנחנו נמצאים בעצם באותו מקום, מבינים את מה שהוא אומר מהמקום שלו-שלנו, וזה מה שגם הוא היה רוצה שיקרה כשהוא מספר- שנתחבר למה שהם תיאר, ואיזו התחברות יותר גדולה מזו יכולה להיות?
כמובן שהבנה של מי שמולינו, גם ללא ההזדהות המוחלטת, או כמעט מוחלטת- אפשרית רצויה וצריך לשאוף לה גם כשאין נקודת חיבור ממשית.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
לא יודעת עד כמה זה רסיסים שהם דווקא של *עצמך*. כאילו, הם רסיסים אנושיים, שנמצאים אולי גם בך, וגם באחר.
אולי- למצוא רסיסים שמזכירים לך את הרסיסים שלך. ואז זה הופך את זה ליותר אישי, וזאת ההזדהות.
ואולי זה סתם פורט על כמה מיתרים בלב.
[ליצירה]
"מעט מאוד יודעים להקשיב.
הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה"
(חוש השלג של סמילה/ פטר הוג)
[ליצירה]
הנה התגובה הרצינית
ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן.
רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים.
עד כאן הסתלבטות על שרה.
ודנדוש:
דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה.
[ליצירה]
אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם,
אבל
יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי.
היית לאחרונה במילואים?
[ליצירה]
אני אוהבת את המקצב של השיר, ועברית יפה זה תמיד משהו שמוסיף לקריאה. אבל מפריע לי האי חרוז בסוף כל בית. אני לא בעד חריזה גורפת, אבל איך שהוא פה זה מפריע לי. זה נראה לי מתאים לשיר.
[ליצירה]
חס וחלילה!
בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו...
כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו....
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא.
זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה...
[ליצירה]
טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו...
מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים)
ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר)
בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני.
דנדוש.
[ליצירה]
מה שממש אהבתי ביצירה הזאת זה את הציבעוניות שלה! היא ממש ציורית ואני ממש יכולה לדמיין ולראות לנגד עיניי את כל סוגי הפרחים...
הציבעוניות שזורה גם בין השורות, בתוך מה שלא כתוב: אני מדמיינת כבר איך נראית החנות שלה, ומה היא לובשת... ממש כמו בחלומות שלי. אוהבת מאוד.
[ליצירה]
הדבר העיקרי שאני אוהבת בקטע הוא שזה מדבר על נושא יחסית נדוש ולעוס, אבל הוא מציג את זה מזווית טיפה אחרת ומצליח לדלג מעל המחסום הזה.
אני אוהבת שזה לא "תאהבי אותי קצת יותר ונצא לטיול מדהים בין שמים וארץ והכל יהיה יופי טופי וניהיה החברים הכי טובים בעולם".
הכל הרבה פחות מתוק ולכן, בעיני, יותר ראליסטי ואמיתי.
"תכסי את הכיעור שלי
במילים יפות
זה יפצה על הצער
זה ישאיר פירורים
לימים של מחסור"
זה קטע בשיר שממש אהבתי.
בקיצור, עבודה מעולה, כל הכבוד.
תגובות