הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר (ואולי זאת הכוונה) עצמו אפוף בעשן עד שאינני בטוחה איזו חוויה הוא מתאר. עולה בי אסוציאציה של אהבה ומלחמה. מענין לראות איך אחרים רואים בהשתקפות מה שהתכוונת. או שלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים שהדמעות הן הזבל של המוח, אז תתיחסי לזה כמו ניקיון יסודי... (-: אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שלזה התכוונת, אבל ממש העלת חיוך על פניי... איזה כיף לשמוע חלקים נבחרים מעצמי! ברור שלא עם הכל אני מסכימה, אבל לפחות עם חלק כן. והכי מצחיק, כשתראי אותי ברחוב, בחיים לא תדעי את זה, ותהיי בטוחה שאני אחת מההן, שיותר טובות ממך. ואני אחשוב את זה עליך... [ליצירה]
- [ליצירה] לגלעדי דעה, אדם קיבל את חוה כי ידע שהיא תצליח להאיר גם אותו וגם אותה. בדיוק כמו שאדם שיאיר לחבר גם יפיץ את האור וגם לא יהיה חסר! ולפחות זו דעתי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ואליי מחר, מה יהיה? עת יחליף אור השחר הלבן, את אור נרות בדידותיינו? שמא יתפוגגו הצמידים, וימוגו הגמלים יחד עם אור הגחליליות? [ליצירה]
- [ליצירה] והרי מחמאה! רחל זה בהחלט מענין. למעשה , מעולם לא חשבתי על "התכתבות" עם "עקרה", אני אחשוב על זה... בכל מקרה, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!) והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה! ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים. חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה! רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ממש אהבתי... דבר גאוני היצירה אקראית הזה. אבל למה אני לא יכולה לשלוח משם תגובה??? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא מלך האריות!? מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!? [ליצירה]
תגובות