הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה על האומץ לגבי הפעם ראשונה ניקוד. זה גם תוחם יותר את המקצב. אבל אני חושבת שמרגישים שהפוקוס של השיר לא על התוכן וזה טיפה גורע. כמו תמונה של פרחים מאוד יפים, שהפוקוס מאחורה. אז הנושא טוב אבל צריך עוד ללטש. חוצמזה, הבעיה בניקוד היא שצריך מאוד לדייק. לדוגמא, נדמה לי שצריך להיות דִימעותיה (חיריק) ומה זה שבי דבק? ולמה קפלי ודהוי לא מנוקד? אם מנוקד אז מהתחלה ועד הסוף. סליחה אם יצאתי ביקורתית משהו, אבל זה דווקא כי יש משהו בשיר, וחבל לפספס אותו... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] בתכלס, שונאת להגיב אחרי שמונים אלף אנשים, אבל... לא יכולתי להתאפק... מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ואם חשבת כי בך, לא היה עוד צורך, אולי לא ידעת להחכים ולהתבונן, כי נבהלותי,והלכתי. לא באת אחרי. לא ניערתי מעלי הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת על מי שכתבה מעליי.. ממש אהבתי את הקטע. דווקא התמימות, והשפה הפשוטה לכאורה, היא-היא זו ש"עושה את זה" חמוד מאוד וברור בהחלט. נ.ב. בניו יורק באמת יש בלאגן גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם... (ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...) מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.) חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה. שירך נגע בי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שממש אהבתי ביצירה הזאת זה את הציבעוניות שלה! היא ממש ציורית ואני ממש יכולה לדמיין ולראות לנגד עיניי את כל סוגי הפרחים... הציבעוניות שזורה גם בין השורות, בתוך מה שלא כתוב: אני מדמיינת כבר איך נראית החנות שלה, ומה היא לובשת... ממש כמו בחלומות שלי. אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] "ואולי... אתה כה חסר לי, אתה כאן, אתה שם, ובכל זאת אתה כה חסר לי. מה יהיה אם פתאום תבוא אלי....?" [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל, בועות סבון צבעוניות עפו מהם, והציפו את העולם כולו. שמחה אמיתית. השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!! [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע, ועצוב ויפה ו...ללא מילים מיותרות. [ליצירה]
- [ליצירה] פיזיקה זה לא בדיוק התחום שלי, ואפילו מבלי להבין, אהבתי את המשפט. אהבתי את השימוש במילה "הצטרכתי". זה חשוב כי לפעמים יש אנשים שאצלם זה לא סתם שיגעון, אלא צורך ממש. יפה! [ליצירה]
תגובות