הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת שאינני רוצחת! סליחה, חתלתול, הו, סליחה! כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע! אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם! עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!! איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!! אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח? אבא? אחות? הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ואאו, איך קלעת לי! אמנם לא בקטע של בינו בינה, אבל היה לי יום מבאס, עם אלף מחשבות והתלבטיות ו.... ו.... תודה. זה היה במקום. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ההסבר הכי חמוד ששמעתי בחיים שלי על למה יש פירות (מ)יבשים... חינני וחמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד! הביצוע של השורות מוסיף לחן של השיר. יחד עם זאת, הייתי קצת מחדד את המסר. מינימליסטי וחמוד. העלה בי חיוך... [ליצירה]
- [ליצירה] כי גם האהבה היא סוג של געגוע, האמנם רק כך יוצא הפעפוע? מחזיקה אצבעות שאנשים אחרים לא יעשו את הטעות. מחזיקה ומתפללת. הלואי שעוד יש דרך חזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ממש אהבתי... דבר גאוני היצירה אקראית הזה. אבל למה אני לא יכולה לשלוח משם תגובה??? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... ממש מיוחד ולא מושלם... :-) דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] לנה!!! אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו ממש כאן... וחוצמזה החורף היוא באמת נח בשביל לזרוק עליו תמיד את הרגשות העצובים שלנו... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי. הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה. למרות תוכן השיר - " אהבה מתפרצת לא עוצרת סוררת לא נשלטת" אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר. אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה.... יום טוב, דנדוש. [ליצירה]
תגובות