זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] טכניקה מענינת כמו גם התוכן. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה ולהכניס להם. אתה צריך להיות גאה בזה שאתה דתי, בזה שאתה חייל ובזה שאתה גם חייל וגם דתי וגם שם ביחד. מחכה להמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הזרימה של השיר. למרות שזאת סיטואציה מוכרת, הוא ממש מביעה ולא בצורה משעממת או חוזרת על עצמה... השיר יפה, השאלה מה עושים עם המציאות! דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] לג'ורג ולגלי-ה, אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..." את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון. תודה על תגובותיכם, שבת שלום! נ.ב. גלי-ה, נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת שאינני רוצחת! סליחה, חתלתול, הו, סליחה! כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע! אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם! עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!! איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!! אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח? אבא? אחות? הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מושלם! שמת כמות נכונה של בצל מטוגן, פטרוזליה, מלח... וברצינות: הקטע ממש טוב. הרגשתי שהייתי איתך שם, מופתעת בכל פעם שהופיע משו חדש, מנסה להזכר... את אחלה בשלנית! [ליצירה]
- [ליצירה] הפמיניזם חוגג... זה מזכיר לי מאמר שקראתי, על כך שכל האגדות מביעות לילדה הצעירה מסר אחד: תהיי יפה ותשתקי! סינדרלה מחכה שהנסיך יבוא לחפש אותה, כיפה אדומה צועקת כדי שהצייד יציל אותה, שילגיה מחכה שהנסיך ינשק אותה... ועכשיו מנסים להוציא דור חדש של אגדות אקטיביות, בהן גם הגיבורה יכולה להציל את הגיבור... בנוגע לדברי קודמתי, על כנסת ישראל: זה חלף בראשי, אבל בתור אישה נשואה, אני יותר רואה את המערכת הזוגית... לסיכום: אחלה שיר/סיפור, נהנתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש גורם לחשוב שוב, על כל מה שאנחנו יודעים ולא יודעים... יום הדין. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה... אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא. היש טעם להלחם? השיר מקסים, המציאות פחות. דנדוש. [ליצירה]
תגובות