זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... זה כתוב ממש מדהים! אני אוהבת בעיקר בגלל שזה ממש נותן תחושה של פיוט מיום הכיפורים... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הזרימה של השיר. למרות שזאת סיטואציה מוכרת, הוא ממש מביעה ולא בצורה משעממת או חוזרת על עצמה... השיר יפה, השאלה מה עושים עם המציאות! דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] השיר (ואולי זאת הכוונה) עצמו אפוף בעשן עד שאינני בטוחה איזו חוויה הוא מתאר. עולה בי אסוציאציה של אהבה ומלחמה. מענין לראות איך אחרים רואים בהשתקפות מה שהתכוונת. או שלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... זה עצוב ומתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] ללא שם היקר/ה, ברוך הבא/ה לצורה. אהבתי את הזרימה של השיר, מרגישים שיש איזו אנרגיה שפורצת מבפנים. בגדול, הנושא קצת "מטופל" ולכן זה קשה יותר להביא זווית חדשה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אבל צר לי- אופטימי מידי. רוצחים לא מתחרטים כשהם פוגשים ילדות חמודות. זה פשוט לא עובד ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיקה יקירי משכבר הימים... מלא חן כתמיד, ובדידות גדולה. מקווה שהכל אצלך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו... ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!) ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל... בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו! את ב' שלך אני אוהבת... דניאל [ליצירה]
- [ליצירה] העולם קיים בתוכנו, או אנחנו בתוכו? אנחנו חלק ממנו, והוא, חלק מאיתנו... ואולי בגלל זה נאמר - "כל המציל נפש... כאילו הציל עולם ומלואו..." [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אבל לדבר כזה לא מגיבים מפה... [ליצירה]
תגובות