זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא רוצה להכנס לויכוח מעל. השיר התאים לי, ואהבתי. מצאתי את עצמי מזדהה, מזהה את הלך המחשבות שעוברות גם אצלי בראש בזמנים שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור הסיטואציה, קצת מעורפל. אני מרגישה שמשהו קורה, משהו דרמטי, אפילו, אך רב המכוסה הגלוי, בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים... מרגישים את הסוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חלמונית יקרה, בדרכ אינני נכנסת למה שכתוב לידו קטע, והפעם דווקא נכנסתי. והאמת, היה שוה! מלבד זה שהקטע מקסים, וכתוב בחן, אני מניחה שזה פשוט משקף קצת את כל אחד מאיתנו: מחשבות שצומחות והולכות ומסתבכות ובסך הכל, הן תלויות בכלום. והגיע הזמן שנרים ת'ראש ונכיר בכך. ומצד שני אולי האבוקדו יעבור לחלקת שדה או לגינה ביתית קטנה. למשהו שרוצה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם אמונה תחיה, באמת לא ניתן למצוא מה עומד מאחורי השיר. בגלל שירים כאלו, אני גאה ויודעת שיש גם שירה עברית דתית שווה... [ליצירה]
- [ליצירה] שיקה יקירי משכבר הימים... מלא חן כתמיד, ובדידות גדולה. מקווה שהכל אצלך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים!!! (ועצוב נורא...) זה מכניס למין קצב כזה של לחץ, של ציפיה ודריכות... [ליצירה]
- [ליצירה] ללא שם היקר/ה, ברוך הבא/ה לצורה. אהבתי את הזרימה של השיר, מרגישים שיש איזו אנרגיה שפורצת מבפנים. בגדול, הנושא קצת "מטופל" ולכן זה קשה יותר להביא זווית חדשה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. יש לי רק שאלה משקלית, קנאי צריך לקרוא במשקל של הורי? משום מה זה לא מסתדר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי. אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח! (ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס.... אז לילה טוב ילדים! ולדנה: אהבתי! המשיכי כך! [ליצירה]
- [ליצירה] אווצ, השיר הזה קצת (הרבה מאוד) מתאים להיום. עוד קשה לי קצת. אני מזדהה מאוד. (ז"א: אני מוצאת רסיסים של עצמי בהשתקפיות שלך...) [ליצירה]
תגובות