הכריות שלך מסודרות אחת - אחת,

בסלון שליד המטבח המעוצב,

את לא מבינה ובחיים לא תביני,

איך אצלי זה בלאגן, איך הכל הולך באיזי.

גם אני אוהבת שהסלון מסודר,

אבל יש לי שני ילדים קטנים,

כשהם מוצאים משחקים, ונהנים,

זה שווה יותר מסלון מעצבים.

והרבה פעמים משהו נשבר או נשפך

וקורה שהילד להחזיר שכח,

אבל אצלי, כל משחק או בדיחה,

כל כוס שנשברה,

משמעותה היא לחיות את החיים

ולא לבנות בית שיהיה יפה רק לאורחים.

שתמיד הכל יהיה במקום ונקי,

שתמיד תהיי מאופרת, ותלכי

בנעלי עקב גבוהות, צבועות, חדשות מהחנות

שהכל יהיה בסדר, שלא תפספסי פה הזדמנות.

שמי שיבוא לא ילך כי הסלון לא מעוצב מספיק,

שלא יעזוב כי הבגדים לא אופנתיים וחושפניים מספיק,

שלא יברח כי הגוף לא מספק, מספיק,

שלא תשארי לבד.

ואת מוקפת בחומות, שמגינות עליך, עמודי שמירה,

רק שבנתיים אין כניסה.

ואם תשאלי לדעתי, ואני יודעת שאת לא,

אני אגיד לך כך:

מי שיעזוב אותך, רק כי הסלון קצת מלוכלך,

רק כי הבגד נלבש פעמיים,

רק כי לא איפרת מספיק את העיניים,

אולי בינך לבין עצמך - אותו חבר

אולי לא היה כדאי כל - כך, שישאר.