[ליצירה]
מושלם! שמת כמות נכונה של בצל מטוגן, פטרוזליה, מלח...
וברצינות: הקטע ממש טוב. הרגשתי שהייתי איתך שם, מופתעת בכל פעם שהופיע משו חדש, מנסה להזכר...
את אחלה בשלנית!
[ליצירה]
ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל,
בועות סבון צבעוניות עפו מהם,
והציפו את העולם כולו.
שמחה אמיתית.
השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!!
[ליצירה]
אני מצטערת שאינני רוצחת!
סליחה, חתלתול, הו, סליחה!
כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע!
אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם!
עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!!
איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!!
אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח?
אבא?
אחות?
הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר.
[ליצירה]
ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...)
קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה".
ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין?
אבל,
הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד...
דנדוש.
[ליצירה]
אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי.
אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח!
(ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס....
אז לילה טוב ילדים!
ולדנה: אהבתי! המשיכי כך!
תגובות