מישהו התקשר באמצע.
שמעתי את צחוקך שהיה שלי
פעם, ולא יהיה עוד,
שייך כבר למישהו אחר.
נוגע בחלומות שבנינו לנו
נוגע, וחולף.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה יודע? לפעמים גם כשאני מסתכלת, אני רואה אדם זר שמביט בחזרה. אתה רוצה רמז? אני לא מסתכלת במראה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית.... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!!!!!!! ככה אני אוהבת... בטח אני אזכר עכשיו בסיפור הזה כל פעם שאני אהיה לבד ויהיה חשוך והכוכבים יאירו למרחוק... נב - בגלל זה שמך כזה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרגישה את המתיחה, הדימויים שלך טובים. אבל אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף, לאן הם הולכים. בהתחלה את ממש נותנת את התחושה, ואחר כך אני מבינה שלא הבנתי. תוכלי להסביר? דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם הרבה ניגודים בחיים של כל אחד ואחד. אני מאחלת לך, שגם בגיל 30, 50 או אפילו 100, עדיין תדע איך להרגיש נער, אבל כשצריך - תוציא את המבוגר מהמגירה... [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הרבה זמן לא קראתי יצירה כזו עוצמתית... חזק ומדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כן, בטח עברו שנים מאז שכתבת את זה ואתה אפילו לא זוכר שזה פה, אבל רק רציתי להגיד שדברים כאלו, אני יותר אוהבת מהיצירה החדשה שלך (שגם טובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] עד "מצאתי את עצמי קבור", מצאתי את עצמי בשיר. יש לך קצב מעולה, פתיחה טובה, ועניין שיצרת להמשיך ולקרוא. השורה האחרונה, די קוטעת את הרצף, אבל זה נראה לי קטיעה חדה מידי, כיוון שלא הבנתי אותה והיא שוברת את מה שבנית כל השיר. לדעתי אפשר להוציא יותר. השורה האחרונה עלומה מידי...לא? [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לפעמים איך יכולה שורה אחת, כמה מילים, להכיל הרבה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצלח למדי. ממש לא מסכימה אם נני אחרת. "האשליה אכן מדהימה, רבותי" (שייקספיר מאוהב) לא ברור בכלל שמדובר בחלום, מלבד הסוף כמובן... [ליצירה]
תגובות