הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוקלת להדפיס... אבל אולי כדאי להפנים וזהו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתה לכבוד לזה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ותסתכלו לעצמכם טוב טוב בעיניים. מי אני? זו שאלה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הפנמתי והיתחברתי... בהצלחה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם זה הכי חשוב אבל זה הכי קשה. קל להגיד דברים כאלה, מתסכל לנסות ליישם אותם שוב ושוב, ולא להצליח. ____ בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] להיות חבר של... בס"ד זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי: תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך. יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שמכירים! ואוהבים! אין כמוך... כולה עבר חצי יומ. מה אתה מתלונן שאף אחד לא נכנס?!? תתאפק... ובכלל, מה שלומך יקירי? איך החיים? אני מקווה שאתה לא מתוסכל כמו שאתה נשמע פה... ואגב, אם אנחנו פה, אהבתי את השיר. הוא העביר בי.. תחושה קלה, של עונג (-: דנדושית [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כמה שזה מוכר! אתה כותב וכותב, וכל מה שיוצא זה ערימת מילים מגובבות שאולי מזכירות איכשהו את מה שרצית לכתוב וכל אחת כבדה כמו בלוק. דווקא יצא לך שיר די טוב, יחסית ל"שומם ומחוספס"... אהבתי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] כי גם האהבה היא סוג של געגוע, האמנם רק כך יוצא הפעפוע? מחזיקה אצבעות שאנשים אחרים לא יעשו את הטעות. מחזיקה ומתפללת. הלואי שעוד יש דרך חזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] לג'ורג ולגלי-ה, אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..." את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון. תודה על תגובותיכם, שבת שלום! נ.ב. גלי-ה, נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר יקירי, א. בשמחה ב. דנדוש, משמע - בת... ג. יש לי פנקס בו אני כותבת, הרבה משפטים . לכל אחד מהם (חוצ מאלו ששכתי לעשות זאת...) יש כותרת מסויימת, שמתארת מה עשיתי / איך הרגשתי, כגון: עפולה (בשבילי זה ברור למה...) , או: חושבת, או: על הספסל וכד. ד. לא הבנתי מה ענית לרטרואקטיבית- למי צריך להציג שאלון? (אה, וכן, הסברת אותי נכון...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת שאינני רוצחת! סליחה, חתלתול, הו, סליחה! כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע! אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם! עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!! איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!! אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח? אבא? אחות? הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] נחירות מול המחשב, עכשיו הכל ברור... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא מלך האריות!? מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!? [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים שהדמעות הן הזבל של המוח, אז תתיחסי לזה כמו ניקיון יסודי... (-: אהבתי. [ליצירה]
תגובות