[ליצירה]
להביע הערכה באותיות זה קצת קשה
זה מעבר ל"עוצר נשימה".
זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו.
אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי.
תודה.
ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים.
וגם על זה,
תודה.
[ליצירה]
אני אוהב מקריות
יש לי רצון להסביר את ההבדל בין "הקפדה" ל"הקפדת יתר" (עד רמת ה"הפריע לי"), אך נדמה לי שיהיה קשה להעלות אותו במספר שורות מצומצם בלי שיתפתח כאן דיון ארוך (ומיותר?) שלא ברור עד כמה הוא יוסיף למישו (מה גם שתגובתך משדרת זילזול מה).
במידה ותרצה (או מישו אחר) יש מסרימישים.
ואגב, "מיגד" זה בן.
[ליצירה]
סיפור אמיתי?
כי חבר טוב של אחי גם נסע לקברו של ר' אלימלך מליז'נסק (אחרי שכל הרופאים זרקו אותם בטענת אין סיכוי) ונולדה להם שלישיה (בסיוע של רופא שלא האמין שזה יקרה). ואבי רט (שמארגן נסיעות כאלו) סיפר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לו.
גם הרב בני קלמנזון סיפר סיפור דומה על מאבטח (חילוני) שליווה קבוצה ולא היו לו בנים.
עכשיו יש כאלו המבררים האם זו סגולה מיוחדת להתברכות בזרע של קיימא או שמא גם לשידוך...
[ליצירה]
סיפור קצר:
ברוכשם בזרתשם ומירצשם הלכו לי-ם. כותוטי טבע, מי נשאר?
(יש איזשהו סיכוי שדף ה"תגובות אחרונות" יפסיק מתישהו להתמלא בתגובות על היצירה הנ"ל?)
ושאלתי האישית אחרי כל זה.
מכיוון שאני בבחינת אותה פרסומת ישנה לפפסי מקס "BEEN THERE THAN THIS" (הייתי שם עשיתי את זה - למקרה שטעיתי באיות האנגלי), אני תוהה האם יש לכל זה גם איזושהי משמעות קיומית יותר? או שמא "משמעות לוגית" (כדברי המחבר) היא אידאל מצד עצמו?
(תשובת יתקבלו בברכה במסרישי או, לחילופין, באיזשהו פורום אליו ישלח אלי קישור, במסרישי כמובן)
בברכת הטובי:
I'm a spoon, therefor i'm not!
[ליצירה]
משלוש יוצא אחד?
ואפשר
ואי אפשר
ואיכשהו אולי כן אפשר
והאפס שבחצי
והאינסוף שבחצי
והמלאות שבביחד דוקא כי כל אחד הוא אפס ואינסוף
וללא שום קשר לכל זה
[ליצירה]
כולם מוצאים את הכיוון
(שכחת שאני יודע ה כ ל ?), אמנם לא כולם גם מצליחים להגיע אל הצמיחה הסופית וקומלים בדרך, אבל בתוך הבפנים של הגרעין יש את הכיוון הנכון (אבל מצד שני, הוא רק צמח...).
וסוערה היא זו שהביאה את כולנו הלום, לא כך?
[ליצירה]
אז עכשיו אני יכול לומר בפה מלא
שאני חולק עליך!
ה"אמת" של האדם זה הבפנים הנקי שלו, הנקודה הזוהרת שבו! לא כל הכיסויים מסביב. כשרואים את זה באמת מתעוורים ואוהבים... (ואז אולי גם לא שמים לב לכיסויים).
כך לענ"ר (הר' היא של "רגשותי")
תגובות