הכתום הזה
שצועק
ומבטיח "נצחון"
אנוס להיות סמל
שרשרת מעונים
שקשוק אבן על אבן בידי ילדים
אבק לבנים ,הרס,
עקבות ג'יפים על אפר שפעם היה ביתי
עוד מעט נלך על גחלים
[ליצירה]
הכתום הזה
שצועק
ומבטיח "נצחון"
אנוס להיות סמל
שרשרת מעונים
שקשוק אבן על אבן בידי ילדים
אבק לבנים ,הרס,
עקבות ג'יפים על אפר שפעם היה ביתי
עוד מעט נלך על גחלים
[ליצירה]
תכלס אצלי זה קורה תמיד אבל זה יותר כמו "זמן הבא ניקיתם נשק- 20 דקות זוזו" עשרים דקות להניח תפילין "וארשתיך לי.." "המפקד אפשר פלנלית, המפקד, המפקד? המפקד?, לא ראיתם אותו נכנס לאוהל לפני שניה.
[ליצירה]
זה טיפה מזכיר לי סבא של מישהו שלא רצה שיעשו לו מסיבה גדולה ליום הולדתו ה-80 כי אחיו נפטר יום אחרי שעשו לו מסיבה ליום הולדתו השמונים. רק שכאן את כן יוצאת לקנות את התיק ובמקרה שהבאתי לא היית יוצאת
[ליצירה]
ממש הצלחת להכניס אותנו לתחושה שהיתה בימי החורבן אני אישית הייתי מסיים במשהו אופטימי כמו "וכעבור 70 שנה..." אולי זה גם היה נותן לנו אופטימיות של כעבור אלפיים שנה
תגובות