לבד זה שנים, חודשים, שבועות וימים. זמן כה רב בגפי, עט מחברת ואנכי. לאחר פעולות שונות עושה מחשבה אל המודע את דרכה, האם זה אתה? ואז, במבט שפוי ובוחן מציאות מעלה פריסקופ מעולם הדימויים בו אני המלך ולתדהמתי המלך עירום. ערום ועריה שולט על ארץ המתים חיים ואף שם אני על סף הפיכה ולכן מגייס צבא. יורה תירוצים, משגר רגשות עליונות ומחזיק באטום הגדול, המח. הפריסקופ נסדק והשפל מגלה כי הים הולך ונעלם המצב נראה מסוכן, למוצא אחרון ניצב מוכן. מפרק את האטום ובונה תחנת כח של דימיון המרגיע את הנפש זורע קצת ביטחון ומעט שיממון אך בשילוב הנכון. אני לא יודע לאורך זמן מה הסיכוי להישאר שפוי?