מישי אחרת.
מעבר למילים "הבוטות" ישנו בשיר כאב ושבר גדול. אם אין לך תגובה יותר אוהדת או עיניינית על היצירה אולי כדאי שלא תפרסמי אותה בפומבי.
נעילת המקלט אחרי הסערה הוא דבר שעולנו עושים, כמו שבלול שמתכנס לתוך עולמו כדי לא להפגע מהמציאות שמחוצה לנו.
[ליצירה]
מישי אחרת.
מעבר למילים "הבוטות" ישנו בשיר כאב ושבר גדול. אם אין לך תגובה יותר אוהדת או עיניינית על היצירה אולי כדאי שלא תפרסמי אותה בפומבי.
נעילת המקלט אחרי הסערה הוא דבר שעולנו עושים, כמו שבלול שמתכנס לתוך עולמו כדי לא להפגע מהמציאות שמחוצה לנו.
[ליצירה]
נקודה למחשבה
מה שכתבת הוא נכון עד שלב מסויים, מצד שני אנשים נוטים להתחלק לכאלו הפועלים על פי רגשותיהם ולכאלו הפועלים לפי ההיגיון, ואת עפ"י היצירה דוחפת לרגש.
לדעתי אדם בוגר פועל בשילוב של שניהם ולא נסחף לשום צד יותר מדי, החכמה היא לדעת מתי להיכנע לרגש ומתי לעשות את העצירה שאתה יודע שמה שאתה עושה מנוגד להיגיון שבו אתה בנוי, אבל זה דורש כמובן הכרה עצמית גבוה.
[ליצירה]
נכנסתי מנימוס כי הגבת ליצירה שלי ושמחתי למצוא משהו שאני יכול להתחבר אליו.
לגי הפסוק שביססת עליו את השיר אני תמיד ראיתי אותו כ:יום שבו האלוהים גלוי ומעניק ואז קל להודות על חסדיו לעומת הלילה שהוא מצב של הסתר ואז מה שנבחן זה האמונה והערך של האמונה שמי שמאמין יכול לחיות איתו גם בלי לראות את היום
תגובות