חטא - הקפיטליזם,
חובט זה מכבר,
על עצמותיו של עם -
הפועלים;
רודפי - בצע
ותואווי - שמנת,
על הררי - הנאתם,
נחים בשאננת.
על דבש - זיעתם של ההמונים,
הם מעבים את כיסם;
ניצוקים אליו זהובים,
כמקרן - שִפעַם.
אך עונשם,
קרב בקצב - הסערה!
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
----
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
[ליצירה]
איך תדע?
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
למיבלאש
על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם.
שמואל
[ליצירה]
לידיעתך
בין הפרטיזנים, היו גם לא מעט סובייטים. דבר נוסף, רק הודות לברית-המועצות הושג הניצחון; זאת, כמובן, בלי להמעיט בערך תרומתן לניצחון, של יתר בעלות ברית.
[ליצירה]
לדוב
תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו.
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
הפופוליזם, הוא של השלטון
לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם.
ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים.
בינתיים, ביי!
תגובות