[ליצירה]
מעולה. חכם, נעים, תמים, כנה ועוד ועוד ("עוד" אחד מהשניים הנ"ל ממשיך את המחמאות וה"עוד" השני ממשיך מתוך הכיף שצץ בקריאת השיר ודורש עוד יצירות כאלה!)
תודה.
[ליצירה]
וואו
וואו!
והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו.
אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת.
השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא.
והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?"
וואו. זה ממש חזק.
(תודה על ההמלצה.)
[ליצירה]
תודה שנגעת בסיפור שלי בדיוק רב.
הצלחת להפוך סיוטים שלי לאגדה,
הלוואי וגם אני אצליח.
ואתם, אליכם מדברים בלא שתקשיבו, תדעו;
יש את סבל הקיום והוא ספון בקירות ליבנו ובדמעותינו,
ובאגדות האמיתיות אותן לא מספרים לילדים.
תודה, ים, יש לך לב רחב.
[ליצירה]
אם אני הייתי בן, הייתי לוקחת מהבחורה הזאת מרחק של קילומטר, או שולחת אותה לטיפול נפשי לפני שהייתי מפתחת איתה קשר.
סליחה על הנחרצות. אני לא מסוגלת לסמפט בנות כאלו.
[ליצירה]
מגונדררררת שלי,
(תראי, אני פה, מגיבה!)
מוצאי חלום, שבת,
זאת את עכשיו
מצויינת כמו אז ואף יותר...
נ.ב.
אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך.
[ליצירה]
וואו
לפרוט את סיפורו של יוסף במילים מדויקות
לרדת לעומק...
שאפו
(המילים אזלו)
לא יודעת אם הבנתי הכל, לא יודעת אם התחלתי אבל כרגע זה לא משנה
הפעמת אותי
תודה.
[ליצירה]
למה הוא היה צריך לצעוק את אהבה שלו אליך?
הנסיך הקטן לימד אותי שהדבר החשוב באמת סמוי מן העין. לא כל דבר צריך שהעולם כולו ידע.
את כותבת יפה, אבל אני לא אוהבת את האהבה שמתוארת בסיפור.
[ליצירה]
תיקנתי ל-שהיו.
היה עלינו נשמע כאילו זה נעשה בעל כורחינו.
אני אישית תמיד אוהבת להגיד מילים טובות ואוהבות (למי שאני אוהבת).
דינה תודה שאהדת ותודה לכל מי שנותן מילים חמות..
[ליצירה]
למרות שנורא השתדלתי לרדת לסוף דעתו של המשורר לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה להגיד ואיך הבית האחרון מתקשר לכל הבתים שלפניו.
האם לחציל יש פה משמעות מיוחדת?
השאלה היא : האם השאלה למה התכוון המשורר? צריכה להשאל או שהקורא צריך לחפש את הנקודה בה הוא מתחבר ומרגיש את השיר ועל פיה להבין את השיר.
נתנאל- קשה לי להשתחרר מהמחשבה שמאחורי הדמות הוירטואלית שלך עומד שום דבר. זאת אומרת דמות בשר ודם שנהנת לצחוק עלינו ולעשות פה מהומות.
ועוד הערה אחרונה- אותו עוול שאתה טוען שאנחנו עושים לך ע"י כך שאנחנו לא יורדים לעומקם של דבריך אתה עשית למאיר פרידמן בשיר שאול, מלכי.
סליחה על הפילסוף.
[ליצירה]
הרגשתי אי נוחות לקרוא את הקטע, כאילו אני קוראת ביומן אישי, בכל אופן מדובר בפרטים אישיים של אדם (או לפחות נשמע ככה)...
האוטוביוגרפיה כתובה יפה מאוד (וגם מעניינת) אבל, לדעתי, קצת התמסמס משהו במהלך הכתיבה שלך. אתה כותב שהשירים שעליהם גדלת, השיחות, (אני מוסיפה) המריבות ודמויות שונות שעברו בבית מהווים חלק ממי שאתה, אבל אתה לא מתייחס אליהם בכלל.
אהבתי במיוחד את המשפט אדם, על אף שהוא תבנית נוף מולדתו, הוא גם הרבה מעבר...
בדיוק.