.jpg)
Doll
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובה זה נכון אבל רק למבוגרים אם רוצים שהילד לא יסבול מסיוטים. רישום טוב מאד: תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה... אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום. לאהודות. תודה, נהניתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי. יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי. (ויש עוד מה לדבר על הציור הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא, זה לא חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד הזכיר לי את השיר לא אומרת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור, אני יודע... נחמד מצידך, הקריצה הזאת. אני מעריך את זה (: ציור טוב, ללא ספק. את יותר השקעת בהצללה מבדרך כלל, ורואים. זה קשור בזה שזה ציור מתוך תמונה, ולא מהראש היצירתי והנחמד שלך? בכל מקרה, זה ציור מוצלח. אולי היה כדאי אם היית הופכת את הרקע לאחיד יותר (כן, זה הרבה עבודה שחורה, אני יודע), ואז היה יותר קל להתמקד על אינשטיין. שני דברים נוספים - הפכת את הדמות ליותר קריקטורית ו"חלקה", אבל אני לא רואה בזה פגם, כי אני לא חושב שצריך להשוות את זה לצילום בדיוק של אחד לאחד, אלא לראות אם זה מוצא חן ביעניך כמו שזה. דבר שני - הצעיף לוקה בחסר, ונראה קצת כמו קישקוש שחור שבא להסתיר חלק מהציור. לסיכום - ציור מעולה, קריצה חביבה, תמשיכי כך (: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא? בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] פואמה יפה, את מוכשרת. ספר יהיה נחמד, אבל אני חושב שאפילו יותר נחמד מזה יהיה לקרוא עוד יצירות שלך, שלא ממש העלית.. [לא שזה סותר, כמובן] לביא. [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה יש כר יסודות נרחב להניח שכשאומרים שיש כר יסודות נרחב להניח שזה לא הצחיק בפעם הראשונה, זה מצחיק. nice piece of nonsense. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב, אבל. כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ? שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע. שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי. אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (: [ליצירה]
- [ליצירה] Fantastic. You think I am amazingly talented?! look in the mirror, see a real talented young person :) (just going thru your works, i have to admit i havnt seen most of them) [ליצירה]
- [ליצירה] מקנא קלות אהבתי. טכניקה מעולה, ועניין שהוא מעבר להעתקת מציאות נטו, גם אם ריאליסטי להפליא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים. לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...) [ליצירה]
תגובות