וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
[ליצירה]
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה.
החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל.
נדמה לי שבגלל זה אהבתי (:
[ליצירה]
גם אני אהבתי. במיוחד אהבתי את המעברים הלוך ושוב בין החדשות ברדיו לבין הפעולות שלו. הסוף מבחינתי היה ידוע מראש - אבל זה לא גרע מטיב השיר. מעולה.
[ליצירה]
אין לי מושג מהי המשמעות,
אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס.
יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב.
[ליצירה]
הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (:
זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ?
[ליצירה]
יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא?
בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש.
תגובות