זה לא שהיא רצתה
במר המוות,
הוא פשוט ארב לה בפינה
לא עטוף שחורים,
לא מחזיק חנית.
הוא עמד שם מחייך
מחזיק זר הבטחות זהובות
ובונבוניירה נטולת קלוריות.
אבל באור חמה ראשון
הוא חמק ממנה,
משאיר אותה מתבוססת.
עמנו.

זה לא שהיא רצתה בדמעותינו
או במילות האהבה
שהיו לנו להגיש לה.
גם לא בדאגתינו
שתאחז בחיים.

כל מה שהיא רצתה היה
מעט

מעט

שלוה.