רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- תהליך החזרה- אידיליית המוות והתשוקה לחום אמהי
- יש לך אחת הודעה חדשה
- כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה
- ואז הוא הגיע... (ההמשך יגיע, אט אט, כמו האושר)
- לא היה בינינו אפילו זוהר
קשור אלי
- [ליצירה] עדיין מהופנטת ליופי של התאור(?)... לא מוצאת מילים לבטא את הרגשות... פשוט יפיפה... [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] את מוכשרת כמו תמיד ואני אוהבת אותך כמו תמיד. נכון שיש משהו בתמידיות הזאת שעושה להרגיש טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] אכזבה ממה? מהחיים שלא מחייכים? מהמוות שלא מגיע? מהגוף שלא מפסיק להקרע בין החיים לבין השאול? אני לא מצפה לתגובה, אני אנסה לענות בעצמי [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזרה, אבל הכי יפה במוזרות שלך. מי אוהב אותך? אני! אני! אני! [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך ישן! איזה כיף היה להתקל בזה לא הפסקתי לצחוק... [ליצירה]
- [ליצירה] הבטחתי- קיימתי את מדהימה! [ליצירה]
- [ליצירה] פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי. יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי. (ויש עוד מה לדבר על הציור הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] נקרעתי מצחוק!! אוי, עוררת בי געגועים למתילדה ולכל באי ספריית בית אבו ראס. [ליצירה]
תגובות