רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- יש לך אחת הודעה חדשה
- ואז הוא הגיע... (ההמשך יגיע, אט אט, כמו האושר)
- סיפורים לחושך
- התחלה חדשה
- פרספונה
קשור אלי
- [ליצירה] קצת קשה לי להתייחס אל השיר כיצירה אומנותית, ולא כביטוי לתחושה חזקה ונוראית. אני מקווה שאני טועה בהבנה או בהלך נפש. בכל אופן, אתה כותב יפה. שנדע כולנו לראות את הטוב האלוקי בעולם ולא לשאוף אל דברים הרסניים... [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
- [ליצירה] כשיגיע השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים. החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים. השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום. נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה, לדעתי, שילוב צובט בין השיר 'את תלכי בשדה' של לאה גולדברג לבין השיר 'שדות גולדברג'(ילדתי שלי) של מאיר אריאל. הנה ציטוטים נבחרים : האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם. ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם. ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב. ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב. (לאה גולדברג) הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו אך בכל מקום ליבו אוון הוא לעינייך זב כזב זב אכזב... הוא יתן לך רעננה הוא יביא לך מטר רץ פרדס חנה כרכור צל עלי בננה רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ... (מאיר אריאל) [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן שאני מחכה למייל שיודיע לי שפרסמת משהו. היום זה קרה וחנוכה נראה קרוב ורחוק ואני יודעת שהחיפושים ממשיכים ואיני יודעת אם אי פעם נפסיק ואני מבקשת עלי שלכת לרקום מהם תפילות לחבר ירושלים של מטה עם זו שלמעלה רייזלי, תודה על המילים, תודה שאת מצליחה להיות לי לפה (ועם זאת אני חושבת שהחלק השני פחות טוב מהראשון) [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם שתי אפשרויות למצב שבו היית כשכתבת את הקטע הזה- האחת- רעב מאוד, השניה- משועמם נורא. הקטע נחמד מאוד אבל קצת מאכזב לקרוא מאביב וסתיו קטע המדבר על הגיגי קונה מנת פלאפל. (אולי התכוונת להצחיק ואני לא הבנתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סיפור קצר- קצר מידי בשביל להקרא סיפורת? אני לא חושבת שאתה צריך להמשיך את הקטע (הוא מספיק יפה ומביע בלעדי זה) אבל לדעתי אתה צריך לסווג אותה למקום אחר. יש לך שפה יפה, נהנתי מהמשחק שלך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] תאור שחור של לילה שחור. דינה, איך כמעט כל דבר שאת כותבת מצליח לבעוט בבטן ולהדמיע את העיניים?! (שאלה רטורית) [ליצירה]
- [ליצירה] החלום ושיברו. במיטבו. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך ישן! איזה כיף היה להתקל בזה לא הפסקתי לצחוק... [ליצירה]
תגובות