מרחקים גבהו בינינו.
שבר סורי אפריקאי
של ימים
נבקע, פתאום, מציאות:
יבשה – ים – יבשה
על החוף אני-
אולי מונחת ספינת הצלה
לחצות בה ים מתהווה-
מתייבשת מדמעות
מתרוקנת מתוכי.
דוגית אינה שטה
מלחיה מתאיינים על החוף.
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה
- האמת עמדה בינינו
- לא היה בינינו אפילו זוהר
- פרספונה
- תהליך החזרה- אידיליית המוות והתשוקה לחום אמהי
קשור אלי
- [ליצירה] מגונדררררת שלי, (תראי, אני פה, מגיבה!) מוצאי חלום, שבת, זאת את עכשיו מצויינת כמו אז ואף יותר... נ.ב. אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטחתי- קיימתי את מדהימה! [ליצירה]
- [ליצירה] היא מחזיקה את עצמה, ולפעמים מועדת, אבל יודעת לקום, עם שיר חדש בלב, עם קרן שמש מחממת. דינה, את מדהימה! אמרתי את זה פעם, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] קיוויתי שלא עשיתה בפוטושטפ. (משהו קצת יותר מתוחכם- טכניקת הדפס על בד וכזה) בכל אופן, אני חושבת שהתמונה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח, זה לא יפה (פויה ילד רע) להשליך כל יצירה על הכותב שלה. אילה, אני קראתי לסיפור הזה כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה, אבל הפיצול שלי שמפרסם את מה שאני שולחת לו למייל לא שם לב אז הוא קרא לזה ככה הכותרת שווה החלפה? [ליצירה]
- [ליצירה] מתוקונת, היית נשמעת כל כך נואשת שהחלטתי לקרוא ולהטריח את עצמי לכתוב תגובה. יש ליצירה (למה סיווגת אותה בתור מאמר?) פוטנציאל אבל היא צריכה לעבור ליטוש (של הגהה למשל). חוצמזה אני חושבת שהאושר נמצא איפושהו בתוכנו פנימה ואנחנו צריכים לחפש אותו, אושר שמגיע ממשהו אחר הוא אושר זמני, רגעי ולא מספק. [ליצירה]
- [ליצירה] את מוכשרת כמו תמיד ואני אוהבת אותך כמו תמיד. נכון שיש משהו בתמידיות הזאת שעושה להרגיש טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] לחשוב שהם אכלו ... עושה לי בחילה. בזמן שקראתי חשבתי כל הזמן- מה את רוצה? מה הקטע שלך? עד שהגעתי לסוף ואז אהבתי ממש. הערה אחרונה- אל תתחילי מהתחלה, לפעמים מבינים יותר כשמתחילים מהסוף. [ליצירה]
תגובות