לו יכולתי,
לקחת אותך אלי
להושיבך בחיקי,
כמו את לי בילדותי,
ללטף את חריטות
הצער והדאגה שבפניך
ולשתוק
משהו רטוב אולי ינוצץ בעורפי
ולשתוק.
אבל,
אני המגושמת.
בלשוני הקלה
באוזני התאוות
בעיני התרות
בידי המבקשות: צדק! צדק!
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- מה שהיא רצתה
- כשהמזל כבר מתישב יש להזמין אותו לקפה
- התחלה חדשה
- פרספונה
- תהליך החזרה- אידיליית המוות והתשוקה לחום אמהי
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני הייתי בן, הייתי לוקחת מהבחורה הזאת מרחק של קילומטר, או שולחת אותה לטיפול נפשי לפני שהייתי מפתחת איתה קשר. סליחה על הנחרצות. אני לא מסוגלת לסמפט בנות כאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, היה ממש משמח לגלוש לאתר ולגלות סיפור של כריסטופר רובין! חמוד חמוד חמוד! איזה יופי להם הלוואי שלא ילכו לאיבוד אחד לשני שוב. הערה קטנונית אחת כי אני חייבת- קו 400 מגיע לבני ברק מקסימום בבוקר מוקדם לגבעתיים, בקו הזה בת לא מתיישבת ליד בן! (קצת הגזמתי). [ליצירה]
- [ליצירה] לחשוב שהם אכלו ... עושה לי בחילה. בזמן שקראתי חשבתי כל הזמן- מה את רוצה? מה הקטע שלך? עד שהגעתי לסוף ואז אהבתי ממש. הערה אחרונה- אל תתחילי מהתחלה, לפעמים מבינים יותר כשמתחילים מהסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה, לדעתי, שילוב צובט בין השיר 'את תלכי בשדה' של לאה גולדברג לבין השיר 'שדות גולדברג'(ילדתי שלי) של מאיר אריאל. הנה ציטוטים נבחרים : האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם. ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם. ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב. ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב. (לאה גולדברג) הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו אך בכל מקום ליבו אוון הוא לעינייך זב כזב זב אכזב... הוא יתן לך רעננה הוא יביא לך מטר רץ פרדס חנה כרכור צל עלי בננה רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ... (מאיר אריאל) [ליצירה]
- [ליצירה] יפתי, את הולכת ומשתבחת, שיהיו שמינו על כתפינו תלויים, רחומים מבקשים עלינו. הארת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שנורא השתדלתי לרדת לסוף דעתו של המשורר לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה להגיד ואיך הבית האחרון מתקשר לכל הבתים שלפניו. האם לחציל יש פה משמעות מיוחדת? השאלה היא : האם השאלה למה התכוון המשורר? צריכה להשאל או שהקורא צריך לחפש את הנקודה בה הוא מתחבר ומרגיש את השיר ועל פיה להבין את השיר. נתנאל- קשה לי להשתחרר מהמחשבה שמאחורי הדמות הוירטואלית שלך עומד שום דבר. זאת אומרת דמות בשר ודם שנהנת לצחוק עלינו ולעשות פה מהומות. ועוד הערה אחרונה- אותו עוול שאתה טוען שאנחנו עושים לך ע"י כך שאנחנו לא יורדים לעומקם של דבריך אתה עשית למאיר פרידמן בשיר שאול, מלכי. סליחה על הפילסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם שתי אפשרויות למצב שבו היית כשכתבת את הקטע הזה- האחת- רעב מאוד, השניה- משועמם נורא. הקטע נחמד מאוד אבל קצת מאכזב לקרוא מאביב וסתיו קטע המדבר על הגיגי קונה מנת פלאפל. (אולי התכוונת להצחיק ואני לא הבנתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] טיפשי לחפש היגיון בסיפורים, אבל אני לא מבינה איך בן נופל פתאום על ההורים שלו עם בחורה כזאת, הלואו, לא ראיתים מה עובר על הבן שלכם?! לא שמתם לב שהוא הולך בדרך שונה?! (אולי אני פשוט תמימה או רגילה למשפחה שבה כולם יודעים מה קורה עם כל אחד או אולי צריך להגדיל את המיקרוסקופים שעל עיני הוריו). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! תמיד משמח למצוא סיפורים שמעלים חיוך ולא מפעילים את הברזים בעיניים. את השאלה אם יש לסיפור איזה שהיא אמירה אשמור לעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
תגובות