[ליצירה]
למה אני תמיד אחרי כולם?!
יופי-טופי! ממש אהבתי.
יש יופי, מין צדק עלילתי, בכך שההתרסה הכי חזקה כלפי העולם שהיתה לשירלי, נמוגה מעצמה כשפגשה את אבירם.
חומות צריך לפעמים לשבור, לכבוש בסערה או להמיס. אבל לפעמים, החומת הן חד-כיווניות. גש מהכיוון הנכון, "והתבוננת על מקומו ואיננו".
[ליצירה]
אויש.
ציער אותי ממש, בין אם נכתב בגוף ראשון ובין אם לאו...מכירה גם מקרוב כמה כאלה (גברים ואפילו נשים למרבה הצער...) שזה המקום אליו הם בורחים...:-(
[ליצירה]
בהתחלה חשבתי, וואי הצדק עמך..הב לי רסיס מרסיסייך...ואז...חשיבה מעמיקה יותר הביאה אותי להסיק שבאדישות הקהה יש צד מבורך מאוד גם כשמדובר בך עצמך ולא רק בדמויות הטלויזיה שנהרגות השכם והערב.. והזעקה חייבת לבוא בזמנים קצובים ולתקופות קצובות, כי אם לא, עוד בחיינו ניקרא מתים ..
ואגב, לא בטוחה שכל אחד יזעק אם יוודע לו שהוא ימות בפיגוע...יש בזה גם צדדים אחרים