אלול. שוב נעשה קריר בירושלים, מין ריטואל עונתי קבוע ששום דבר לא יוכל לו. בתל אביב עוד הזיעה המלוחה ניגרת ממצחי העוברים והשבים, וכאן, בגדי מעבר ושמיכות רכות יוצאות מניילונים מרשרשים ואנשים מתכנסים בבתיהם, משפחות, זוגות, יחידים. בחוץ משוטטים הרחמים והסליחות, מחפשים לבבות נואשים לחבק ולנחם, להשיבם בתשובה שלמה. והריח של הסתיו הירושלמי הזה, מצנן את המולת הקיץ ששככה, חודר את השרוולים הארוכים ומרכך לי את הלב. הנה. תכף באה שנה. שנה אחרת. בהכרח תהיה אחרת. * כ"ט אלול. בתזוזת מחוג תבוא בערב השנה האחרת. האמנם תהא אחרת? הדין אורב בכל פינה. אני מתעלמת. מכסה עיניי בדוק אפלולי. אם ישאל במפגיע, לא אמצא תשובה שתניח את דעתו. ירושלים מוצפת בהדי תקיעות שופר כסירנות אמבולנסים שליבנו הורגל בהם. כוחה של האדישות הקהה עומד לי אף הפעם. וללבי לא חודרת אף לא תקיעה אחת, גם לא תרועה. אולי רק שברים המתערבים עם שבריי שלי ואין להם מנחם ומאחה. * עשרת ימי תשובה. הדין מפנה מקומו אט אט לרחמים. בכוח דוחקים הרחמים את הדין. הרי תחילה בדין, אחר כך ברחמים ולבסוף בשמחה. כך סדר מועדי תשרי. באלול עמלו על הסרת קהות החושים. ריככו ליבם בסליחות, הסירו קליפותיו הנוקשות, שטפו פניהם בדמעות- - ואני, דבקה בהרגליי הרעים, דוחקת הרהורי תשובה כל אימת שמתדפקים על דלתי. הימים עוברים באבחת מחוגי מתכת, והמלך מתהלך בשדה, בינותינו, מחכה לי שאפתח לו שער. או לפחות שאפתח לו פתח כפתחה של מחט, שאתיר מעט את סגור ליבי.. * ערב יום כיפור. מדרחוב בן יהודה. אישה מבוגרת עם עיניים צלולות ושיער לבן מכוסה מטפחת, פושטת ידה. אני מתקרבת אליה. היא מחייכת לעברי "מה שלומך מיידלע? גמר חתימה טויבָה". אני נאנחת לרגע, נושקת על לחייה ותוחבת לידה שטר כסף ששמרתי במיוחד בשבילה. "שרה, שתהיה לך שנה טובה באמת וגמר חתימה טובה". היא מסתכלת עליי במבט חודר. "יש הקונה עולמו בשעה אחת", היא נדה בראשה, "תשמעי מה שהזְקֶיְינָה בּוֹיְיבּעֶה אומרת לך". אני מחייכת בהכרת תודה והיא עוטפת את ידיי ואומרת, "בקרוב חסוּנָה". משהו בעיניים שלה מכשף אותי, ובפעם הראשונה בחיי, אני עונה על איחול מסוג כזה "אמן". * שרה יקרה לי, כבר הרבה זמן שלא ראיתי אותך. על לא זכות בכפי גלגל היושב במרומים שאפגוש בך. אני מקווה שאיפה שאת לא נמצאת, את מרגישה בטוב ושמאירים לך פנים לפחות כפי מאור פנייך. את העולם שלך כבר קנית. * * * אנשים טובים, תחתמו לטוב, לשמחה, לפשטות, לבהירות מכל ספק, לאהבה גדולה ליושב במרומים ולכל ברואיו (כן, כולל אתכם), שהשנה החדשה תאיר לכם פנים מאורה (שנסחפה עם הרגשנות אבל מבטיחה שזה קורה לה רק פעם בשנה)