[ליצירה]
רחל בתך היקרה
קודם כל אני רוצה להבהיר לך שלא התכוונתי לפגוע בך
התגובה של מיקה
לא מופנת אלייך אישית
זה שיר נוסף
שבא כהשראה
משירך
והוא בפני עצמו
אין לי דבר וחצי דבר נגדך
ההפך הוא הנכון
שירך גירה אותי
ויצר לי השראה לשיר נוסף
צר לי על חוסר ההבנה
מקווה שהבהרתי את עצמי
שלך
צחית-יוצרת מיקה
[ליצירה]
השכינה דרה קבע בתוכינו
על כן אין ברצוננו להקים צעקה
מובן הדבר ורגיל בעינינו
קוטפים אנחנו רעיון הוויה
ועל כן הסביבה לא חונקת
כי אם מעוררת מעט שאלה
ורגש כאב
כמו רגש שמחה
מעלה ומגדיל
מעשה יצירה
היה אתה
והשלווה תידבק
[ליצירה]
אל תקרא לי מותקק
ולא איני מתכוונת להצטרף למסע
בורח אתה מרעש העיר
החלטת אתה מאוכזב
הקשב
הטוב נמצא על נדנדה בכיכר
צחוק נערים יושבי ברזלים
ונערות מתלבשות
סמוקות לחיים
מפריחות בושם אהבה ראשונה
ואם תסתובב לאחור עוד מעט
תבחין בקרנבל מתקרב ליברלי
מותר להגיד ולחשוב ,לרסס כתובות
להיות
קיימים
אני אהיה שחקנית
על בימת תאטרון,הפילרמונית תנגן
הנה היא מגיעה
החלומות שלך לא יתגשמו לעולם
אינך מבין שלא העיר
חוסמת
ראשך אינו מאפשר לחלום דגירה
בורח אתה כמו ילד
אני אוהבת אותך
הבט
[ליצירה]
דרך כלל לא
נמצאת בבטן הר
אומרים שפעם ב-10 שנים הוא מתפרץ
ותחמוצת צהבהבה פורצת החוצה
מבעבעת עקבות של סיפור עבר הנוצר בהווה
מישהו סיפר לי שהשמים צובעים עצמם אדום
מאימת עתיד ,שיצורים מעטים מוכנים לשכון סמוך למקום
ארזתי מעט צידה לדרך ויצאתי בשביל דרך שסופו ידוע
צילמתי במוחי סימני דרך (או אז יחלתי לתמרורים),למרות תחושת השליחות המיוחדת,רציתי להרגיש שמישהו היה פה לפניי,לדעת שעקבותיי לא יחידות באזור השומם והמצחין סביבי,נשאתי עיניי למעלה
דמיינתי שהשמים הם מים והשתקפותי קיימת בם
מרגישה שמראה חשובה בטיול מפרך זרוע חוויות מלמדות,משהו בי חייך בעת שדמיינתי את הרעיון.
ככל שאני מתרחקת מדרך מוכרת ,רחש הטבע מעורר בי פחד קדום,זה מפתיע אותי כי ציפיתי לשלווה.
אני נושמת ונושפת כאילו מודיעה לעצמי שאני כאן,שזה מציאותי,שומרת על ערנות.
הסקרנות שאיתה יצאתי אט אט הופכת שעמום
היעוד נראה לי מופרח ומיותר
ואיני מבינה מדוע עשיתי מעשה כה טיפשי ויצאתי למסע כזה לבדי
מחט היאוש רוקמת בגופי חששות והשממה נראית לי אין סופית
אני נעצרת ,מתיישבת על סלע ,מביטה לאחור בחשש
משהו בי מפחד שאיני יודעת את הדרך חזרה ואיתני הטבע מתעתעים בי במקום לשקף לי מפה.
[ליצירה]
ריח מוכר של חדר חשוך
בית הומה רעשים שידעתי
כולם שמחים על בואי
מזכירים לי מטלות שעליי להשלים
שקיות מרשרשות נפתחות במהירות
שביעות רצון ואכזבה מהבהים מעיניים בורקות
מביטה מהצד,מדי פעם מושיטה מתנה
שמחה ועצובה על המהירות בה חזרתי
אמא בישלה לכבודי דברים שאני אוהבת
אך חוסר חשק שוטף קיבתי שהורגלה לצניעות מטיילים
פותחת רדיו,רגליי על המיטה,רעש מטוס מעורר בי כמיהה וקנאה
התרמיל מונח ליד השולחן ריצ'רצ'ים פתוחים מחכים שאפשפש
מביטה בו מרחוק,משהו בי נעצר
התיק המאובק מתיאש עם הזמן זרותו בחדר צורמנית
מעלה אותו מעל הארון,מביטה על פיתקית
שנשרה בחטף ודמעה
תמונות משמרות זכרון לא מצליחות לכפר על חוויה
על חופש כמעט מוחלט,חירות מחשבה,מפגשים מרתקים ושחרור מעבדות השגרה.
[ליצירה]
מחורבות ביתך עליתי
שחורה מאבק ופיח
לחישת האש
גילתה זהותי
על זכוכית חלון שבורה
בליבי קיוויתי
שאוכל לשמור על זהות בדויה
אך הכתובת על הקיר
גילתה זהות כפולה
[ליצירה]
אל תיגע לי בדודיים
פן תרגיש ארמון של חול
ובורקות הן שני עיניי
אש יוקדת זעם בת
דבש וחלב
המתקת בהטעמה
עת דמיינת אותי ללא גלימה
אביב וסתיו עונה עונה
חכה לפחות עד החתונה
[ליצירה]
מפזר לי
רמזים מנוגדים אין ספור
מושך אותי במילים
כשאני רוצה ללכת
מספר לי סיפורים
על אודות יום שחלף
ועוד יום ועוד יום
מקשיבה בסבלנות
גם כשעיניי
מתות להעצם
מחייך לי חיוך מתוק
ומחדיר מבטך
ברכות מלטפת
רוצה שתגיד לי
גם אני מחויב