[ליצירה]
רחל בתך היקרה
קודם כל אני רוצה להבהיר לך שלא התכוונתי לפגוע בך
התגובה של מיקה
לא מופנת אלייך אישית
זה שיר נוסף
שבא כהשראה
משירך
והוא בפני עצמו
אין לי דבר וחצי דבר נגדך
ההפך הוא הנכון
שירך גירה אותי
ויצר לי השראה לשיר נוסף
צר לי על חוסר ההבנה
מקווה שהבהרתי את עצמי
שלך
צחית-יוצרת מיקה
[ליצירה]
אאוצ'
תפסיק!
תעיף תיד
זה שיש לך פופקורן
זה לא אומר
שאני רוצה
שתגע בי
איכס!
האצבעות שלך מלאות שמן
ועכשיו הריח הזה ידבק בי!
אוליי תתישב ליד מישהי אחרת?
[ליצירה]
מזכיר לי שירים שכתבתי בנערותי
תובנות כואבות שהתאימו לתקופה לא קלה
אבל עם ההתבגרות החוויות השתנו
אני כבר לא רואה דברים בשחור ולבן
נדודים יותר מעייפים מקורצים
תעשי דברים שאת אוהבת שיתנו לך סיפוק,תחושת "יעוד" ילבו את שמחת החיים שוב.
וימשכו אלייך מכרים חדשים שיעריכו אותך ,יאהבו אותך,יהיו איתך וילמדו אותך לאהוב את עצמך באמת.
את עכשיו לא רואה את זה
אבל לעתיד סודות כמוסים
את תלמדי לנגן במיתריי העצב שלך גם מנגינות ערבות
תעריכי את הכוח שלך ותהני ממנו יותר מרחמים עצמיים
כשיאירו הפנים
גם בחורים יצעדו לכיוון האור
ותזכי לכמה ארוחות חינם עד הנשף הגדול (:
נ.ב
עצם הכתיבה
שמלמדת על כך שאת מתעסקת עם עצמך
ולא מפחדת להצביע על נקודות כואבות
מראה לי שבאופייך את לוחמת.
לוחמים עוברים נסיונות מרובות ע"מ להתחזק ולהתחספס,בסוף הם הופכים לשורדים.
(:
מיקה
[ליצירה]
סורגים של גשר
יורדים על חלוני
שלולית עקשת חוסמת מדרכה
נחליאלי טורדני
מצפצף לי השקמה מוקדמת
מסיטה וילון שיער מתחת כובע מגוחך
מביטה אל עץ רועד המתחנן לחום ביתי
זורקת עץ או פאלי
לצאת או פוך להשאר
אני יודעת שגם הפעם אתה מחכה לי
ואישה נאבקת בחוץ עם מטריה
הרדיו מדווח גם "באילון" פקקי תנועה...
מרימה שפורפרת,הכפפה קצת מפריעה
אולי בפעם אחרת,מה דעתך על שנה הבאה?
[ליצירה]
יוסי קום!
"מה"?
קום!
"עוד קצת...."
קום!,נו בגללך יכעסו גם עליי
קום כבר!
"טו....ב "(סיבוב ראש לצד שני)
קום!(ניעור קל)
אם אתה לא בא,אני הולך בלעדיך!
"טוב נו(מגרד במצח ומעוות חלק תחתון של הפנים) למה באיומים,חכה,אני מצחצח שיניים
ואני בא!".
נו כבר אנחנו נאחר!
"טוב(מגרד מאחורי הראש)
תגיד ,ראית אוליי את הסידור שלי במקרה"?.
[ליצירה]
אלק גביר
אפילו לא פרחח
עתידך
הנו בפח
מבזבז ללא תקנה
פה תכשיט ופה שמלה
כשמסובב אתה ראשך
חברך עושק אותך
מצחקקים עליך ברחובות
אומרים
יותר ג'ל משערות
פקח עיניים גביר כביר
בגרושתך תמוך
היה אביר
משתחצן ומתרברב
רק את עצמך אוהב
לך לך
אני עסוקה
[ליצירה]
דרך כלל לא
נמצאת בבטן הר
אומרים שפעם ב-10 שנים הוא מתפרץ
ותחמוצת צהבהבה פורצת החוצה
מבעבעת עקבות של סיפור עבר הנוצר בהווה
מישהו סיפר לי שהשמים צובעים עצמם אדום
מאימת עתיד ,שיצורים מעטים מוכנים לשכון סמוך למקום
ארזתי מעט צידה לדרך ויצאתי בשביל דרך שסופו ידוע
צילמתי במוחי סימני דרך (או אז יחלתי לתמרורים),למרות תחושת השליחות המיוחדת,רציתי להרגיש שמישהו היה פה לפניי,לדעת שעקבותיי לא יחידות באזור השומם והמצחין סביבי,נשאתי עיניי למעלה
דמיינתי שהשמים הם מים והשתקפותי קיימת בם
מרגישה שמראה חשובה בטיול מפרך זרוע חוויות מלמדות,משהו בי חייך בעת שדמיינתי את הרעיון.
ככל שאני מתרחקת מדרך מוכרת ,רחש הטבע מעורר בי פחד קדום,זה מפתיע אותי כי ציפיתי לשלווה.
אני נושמת ונושפת כאילו מודיעה לעצמי שאני כאן,שזה מציאותי,שומרת על ערנות.
הסקרנות שאיתה יצאתי אט אט הופכת שעמום
היעוד נראה לי מופרח ומיותר
ואיני מבינה מדוע עשיתי מעשה כה טיפשי ויצאתי למסע כזה לבדי
מחט היאוש רוקמת בגופי חששות והשממה נראית לי אין סופית
אני נעצרת ,מתיישבת על סלע ,מביטה לאחור בחשש
משהו בי מפחד שאיני יודעת את הדרך חזרה ואיתני הטבע מתעתעים בי במקום לשקף לי מפה.
[ליצירה]
אז ישבה היא בחדר אפל
בידה זכוכית מגדלת
וחיפשה בול
מספר
מחשבתה לחו"ל נודדת
וחלמה על בארות נפט
וחיים של שפע זהוב
(לגמה היא כוס מיים
שהרי לדיאטה זה טוב...)
יצא לשוק
בול נדיר
שובל לו
שררה ושלטון
ועיניה הביטו רחוק
ופוצץ לרסיסים עוד חלום
בשמחה אחזה היא בבול
שיניו כחומות ירושלים
בתוכו היה ציור
הנה מה טוב ומה נעים