הינשוף אהב לנוח בשקט כאשר אף לא אחד מביט בו. בישיבתו על ענף של עץ, יום אחד, הוא הופתע כאשר הקנגורו [-בת] רצה בקרבת המקום. עתה, זה עשוי שלא להראות מוזר... אך כאשר הינשוף שמע בהיסח-דעת את לחישתה של הקנגורו לאף לא אחד מסוים: "הארנב איבד את משקפיו !"... ובכן, הוא החל להרהר בעניין. ברגעים אלו, הירח הופיע מאחורי ענן, ושם, שוכב לו על הדשא היה הארנב. בנחל, שזרם ליד הדשא - לטאת סלמנדרה [-בן]. ויושב לו בפיסוק רגליים על זלזל של שיח - דבורה [-בן]. ללא תנועה שנראית לעין, הארנב רעד מהתרגשות, כיון שללא משקפיו הוא נמצא חסר-אונים לחלוטין. היכן היו משקפיו ? האם מישהו גנב לו אותם ? האם הוא הניח אותם במקום אחר ? מ-ה ע-ל-י-ו ל-ע-ש-ו-ת ??? הדבורה רצה לעזור ובחושבו שיש לו את הפתרון, החל לומר: "אתה כנראה אכלת אותם בחושבך שהם גזר !" "לא !" התערב הינשוף, שהיה חכם. "לי יש יכולות של ראייה-פיזית, ראייה-פנימית וראייה-לעתיד טובות... איך יכול ארנב אינטליגנטי לעשות כזו טעות טיפשית !?" אך כל אותו הזמן הינשוף ישב על הענף במבט מצומצם וקודר !!! הקנגורו קיפצצה בעצבנות מדיבורים מסוג זה. היא החשיבה את עצמה עליונה בהרבה באינטליגנציה שלה מהאחרים. היא הייתה המנהיגה שלהם, ה 'גורו '. לה היה את הפתרון: "ארנב, אתה מוכרח ללכת ולחפש את האופטיקאי שלך !" אבל אז היא נכחה לדעת כי הוא היה חסר-אונים לחלוטין ללא משקפיו. וכך, הקנגורו הכריזה בקול: "אני לא יכולה לשלוח את הארנב לחפש אחר דבר !" "את כן, גורו, את כן !" צעק הסלמנדרה. "את יכולה לשלוח אותו עם הינשוף !" אך הינשוף הלך לישון... הסלמנדרה שידע יותר מדי מכדי להיעצר ע"י בעיה כל כך קטנה - הציע : "את יכולה לקחת אותו ב כיס-הבטן שלך !" אך אבוי, הארנב היה יותר מדי גדול מכדי להתאים ל כיס-הבטן של הקנגורו. בכל הזמן הזה, הייה די ברור לארנב שהאחרים לא ידעו מאומה בנוגע למשקפיו. ובקשר לכל רעיונותיהם המפתים... אז, לארנב לא היה אכפת. המשקפיים האבודים היו עניינו הפרטי. ואחרי הכל, לארנב היו זוג-משקפיים נוסף...!!!