[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
רדף השיג,
נגיד נגיד. החברה שלנו רקובה מהיסוד. מהפכה בו תבוא (זה כתוב בכוכבים, ואני כבר מריחה רוחות של שינוי) ובנתיים, עלי לעשות את המיטב ממה שניתן לי. עלי לנסות ולהפיץ כמה שיותר אהבה ולהקשיב לצווים הפנימיים שלי תמיד. תודה.
[ליצירה]
רינה,
תודה על הביקורת הנחמדה, ובקשר לרעיון - זו יותר הרגשה, לקחתי את האמונה שאני מוגנת, שיש לי במה להאחז, אבל היאוש והבעתה לא בקלות עוזבות אותי.
וכמה שאני מוגנת ועטופה, אני עדיין צריכה לרוץ, כי מי יבטיח לי שכל ההגנות באמת עובדות?
[ליצירה]
מכיוון שאני חלק מאלוהים ואלוהים חי בתוכי אני בעצם מתחשבת בשתינו. :) והעזאזל הוא פשוט ביטוי למורת רוחי על שאת הנפש שמעוררת בי חוסר הקבלה וההכלה של רדף השיג, הייתי שולחת אותו לעזאזל אם באמת היה משהו כזה...
והמלצה אישית לרדף השיג, "שיחות עם אלוהים" של ניל דונלד וולש, ספר מאיר עיניים יותר מהתנ"ך. אני דתיה לשעבר ומצאתי את עצמי בוכה כבר בעמוד 12 כשהסבירו לי שאלוהים הוא לא מה שלימדו אותי בבית ספר אלא נשמתי שלי.
[ליצירה]
אוי הדס, זה כל כך יפה. זה כמו כל התנ"ך בשיר אחד. את משוררת מדהימה. אני זוכרת את ההרגשה של להתפעם עד דמעות מסיפור אחד... מילאת אותי ברגש. תודה.