[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
כן, רדף השיג, אלוהים הוא גם שפכים ולכלוך. אלוהים=יקום=אהבה
כך שהכל הוא אלוהים, הוא לא אשה או גבר, הוא גם אשה וגם גבר ואם אתה בוחר לקרוא לו הקב"ה, לגיטימי לגיטימי, כך זכותי לקרוא לה אלוהימה. וכן, לא שלחתי אותך לעזאזל, שימי לב הדס, אמרתי שמותר לי לכתוב מה ש"לעזאזל" אני רוצה. ואם נמאס לך מניאו-פאגניזם אולי כדאי שבגלגול הבא שלך תנסה להוולד שלוש מאות שנה מוקדם יותר ולא שלוש מאות שנה מאוחר יותר. אני מאמינה באפלייה מתקנת, ואתם יכולים מצידי לשלוח אותי לעזאזל בגלל זה, לא איכפת לי, הכל טוב והכל לטובה. :) יום טוב.
[ליצירה]
אוי הדס, זה כל כך יפה. זה כמו כל התנ"ך בשיר אחד. את משוררת מדהימה. אני זוכרת את ההרגשה של להתפעם עד דמעות מסיפור אחד... מילאת אותי ברגש. תודה.
[ליצירה]
פתאום חשבתי על משהו... אולי כל הקטע שלי עם לקרוא לאלוהים על בסיס נקבה זה בגלל השם שלי:
אבי-טל. אני נקבה ושמי הוא "האבא של הטל", תודו שזה יכול לבלבל ברמה האנרגטית. כאילו כבר בתוכי מובנה הקטע של אני (נשמה, אשה) מול אלוהים (אם כל הנשמות, אבא של הטל). וואו. אולי אני אכתוב על זה משהו מאוחר יותר.