[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
אהבה,
אני מצטערת שהשימוש צורם לך, אולי זאת הצרימה. אם יש לו צדדים זכריים וגם צדדים נקביים למה השימוש בפניה נקבית צריכה לצרום? כי זה מה שהורגלנו? הרשו לי ליצור כאן משהו חדש בשבילי ולקרוא לאלוהים במקום טאטע, אמא. הרי הוא גם וגם. אני באמת לא רואה פה בעיה.
ובואי באמת לא ניכנס להבדלים בין עמים. (שאלוהים יעזור לי לפני שאני פותחת את תיבת הפנדורה הזאת... אני לא אצא ממנה לעולם...)
[ליצירה]
[ליצירה]
מכיוון שאני חלק מאלוהים ואלוהים חי בתוכי אני בעצם מתחשבת בשתינו. :) והעזאזל הוא פשוט ביטוי למורת רוחי על שאת הנפש שמעוררת בי חוסר הקבלה וההכלה של רדף השיג, הייתי שולחת אותו לעזאזל אם באמת היה משהו כזה...
והמלצה אישית לרדף השיג, "שיחות עם אלוהים" של ניל דונלד וולש, ספר מאיר עיניים יותר מהתנ"ך. אני דתיה לשעבר ומצאתי את עצמי בוכה כבר בעמוד 12 כשהסבירו לי שאלוהים הוא לא מה שלימדו אותי בבית ספר אלא נשמתי שלי.