[ליצירה]
*
קוראת. קוראת שוב. מנסה לגבב מילות תגובה. מוחקת. עוברת לדברים אחרים. עוברות כמה שעות. נכנסת. קוראת. הופכת נוירוטית קנאית ובה בעת מתמלאת רוך. אל תשאל איך. סוגרת את החלון. בורחת לעיסוקים אחרים. חוזרת שוב. עכשיו. 4 לפנות בוקר לא נרדמת. ויודעת. שביום שאצליח לכתוב מהמקום הברור הזה, שרק אמת צרופה בו-אמות.
בטוחה שהשנה החדשה תאיר לך פניה.
[ליצירה]
*
עדיין נרעדת מעצם הקריאה...ומה שכל כך נגע לליבי זה דווקא החיבור בין אהבה שלא ניתנת לכימות לבין מספרים ש...הפלא ופלא גם לא ניתנים לכימות...מעולם לא הורחב והואר ליבי עד כדי כך מתאור מתמטי -עד לרגע זה.
תודה לך ולזה שעשה אותך כזה
[ליצירה]
טוב הייתי חייבת לומר
שלא רק שזה לא נורא ללכת לסרט לבד-לפעמים זה עדיף. בתור אחת חובבת קולנוע איכותי שלא תמיד מוצאת פרטנרים לטעם, הלכתי המון לבד, גם בעיר מוצאי, גם בשאר חלקי הארץ ואפילו בחו"ל. ותאמיני לי שלכרטיסנית ה הכי לא מזיז בעולם. זו תחושה שלנו...
תגובות