אני כמו
אמבה
בתהליך
פיצול
שלא נגמר
עד שלרגע
אני
שלם
שוב
מתחלקת
לשניים
מאורה
-
פתאום נאלמתי דום...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הופה אהוב אהבתי את הצניות המשובחת..ועשרים גרם אהבה זה גם משהו. תחשוב על אלה שלא קיבלו כלום.... [ליצירה]
- [ליצירה] * מממ...אני לא מכירה אותך אבל זה ממש שונה בתוכן מהיצירות האחרות. רק הקצב החתוך הזה נשאר אותו דבר [ליצירה]
- [ליצירה] * נאלמתי דום....מרגישה שממש כתבת אותי בכ"כ הרבה מובנים...הולכת לקרוא את כל שאר היצירות שלך... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** וואו זר, מאיפה הציטוט הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד לי, מאיפה אתה כותב לו ככה?! [ליצירה]
- [ליצירה] * מפחדת לחזור על עצמי. כמה נעים להתעטף במילים שלך....אין כמו עיניים חומות חמות וחכמות.... [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה חשבתי, וואי הצדק עמך..הב לי רסיס מרסיסייך...ואז...חשיבה מעמיקה יותר הביאה אותי להסיק שבאדישות הקהה יש צד מבורך מאוד גם כשמדובר בך עצמך ולא רק בדמויות הטלויזיה שנהרגות השכם והערב.. והזעקה חייבת לבוא בזמנים קצובים ולתקופות קצובות, כי אם לא, עוד בחיינו ניקרא מתים .. ואגב, לא בטוחה שכל אחד יזעק אם יוודע לו שהוא ימות בפיגוע...יש בזה גם צדדים אחרים [ליצירה]
- [ליצירה] וואו מזמן לא נתקלתי במשהו משובח וחף מכל פלצנות. לענ"ד עניין הכיסא בסוף נראה כאילו מאולץ, כי רק לבעל כיסא "מותר" להתייחס ככה לסיטואציה הזו. אולי זה נכון בעצם. בכולופן, אתה מוכשר בטרוף [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח את משובחת כמה אני אוהבת שאת כותבת מהתבוננות...אין ספק, המרחק עושה לפעמים רק טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכולם כוכב חדש נולד....כתוב לנו עוד ועוד ועוד... [ליצירה]
תגובות