ופתאום גיליתי, שלעשות משהו עם החיים שלך-
זה לעשות בשביל האחר.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום סו כן. כשחושבים על זה לעומק, אז זו האמת, וצריך ללמודתזה. ויש הרבה מעגלים לעניין, זתומרת שכל דבר שנעשה, גם אם זה נראה לא ממש תרומה ישירה, תלוי מה היעד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה! חותמת בשתי ידיים. (שיר ערש, על מה את מדברת?! מה קשור?!) יש כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל מיצית את זה היטב במשפט אחד. למסגר ולתלות על הקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון הרבה מהלכים שאנו עושים בחיינו נועדו לרצות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. אוייש זה כל כך לא נכון , אם אין מה לכתוב עדיף שלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, ואם להיות בניעקיביסטית קיטשית לגמרי לכמה שניות, אז- המילה נתן- אם אם קוראים אותה מהסוף להתחלה היא עדיין אותו הדבר. מי שנותן- בעיקר מקבל. סו, את נורא צודקת. זה הדבר הכי הכי ממלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק... קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'... מה לעשות. כן זה נכון. כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם... (כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד) [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת שמעתי מאדם חכם פעם, שדברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו אינם דברים שאנחנו עושים מתוך אגואיסטיות. הרי אנחנו- גופנו ונשמתנו- אינם ברשות עצמנו. אנחנו חייבים בשמירתם כלפי מי שהפקיד בידינו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מתקרבת, מתה עליך... אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה! ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"? וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים. רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מצויין. שמישהו ילמד אותי לכתוב ככה. (או שכנראה זו מתת אל...) [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ... :))) חמוד. איפה המכולת הזאת? [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי כתיבה מצויינת שמעוררת הזדהות. ראי תגובתי הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] :))) אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מהממת אחת. סופסוף מזכה אותנו בקצת יותר מפירורון אחת לשנה. הנה, אנשים, נא להכיר: גנבת תרפים. רייצ'ל, מ ש ה ו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ווווואו! נעלול- זה מדהים ממש! ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף. כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי... =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש כתיבה מאלפת... מזל שאחתוש הגיבה- אחרת זה היה נעלם לי במבול היצירות. תסביר לי יקירי, עם כזה כשרון איך זה שמה שרואים כל היום שם במקום המוזר ההוא זה קשקושציה ממחברתה של...? יש מבחני הורדת איי קיו כדי להכנס לשם? שנדע... סו, קטלנית מתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
תגובות