ופתאום גיליתי, שלעשות משהו עם החיים שלך-
זה לעשות בשביל האחר.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום סו כן. כשחושבים על זה לעומק, אז זו האמת, וצריך ללמודתזה. ויש הרבה מעגלים לעניין, זתומרת שכל דבר שנעשה, גם אם זה נראה לא ממש תרומה ישירה, תלוי מה היעד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה! חותמת בשתי ידיים. (שיר ערש, על מה את מדברת?! מה קשור?!) יש כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל מיצית את זה היטב במשפט אחד. למסגר ולתלות על הקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון הרבה מהלכים שאנו עושים בחיינו נועדו לרצות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. אוייש זה כל כך לא נכון , אם אין מה לכתוב עדיף שלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, ואם להיות בניעקיביסטית קיטשית לגמרי לכמה שניות, אז- המילה נתן- אם אם קוראים אותה מהסוף להתחלה היא עדיין אותו הדבר. מי שנותן- בעיקר מקבל. סו, את נורא צודקת. זה הדבר הכי הכי ממלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק... קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'... מה לעשות. כן זה נכון. כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם... (כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד) [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת שמעתי מאדם חכם פעם, שדברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו אינם דברים שאנחנו עושים מתוך אגואיסטיות. הרי אנחנו- גופנו ונשמתנו- אינם ברשות עצמנו. אנחנו חייבים בשמירתם כלפי מי שהפקיד בידינו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בדיוק חשבתי לאחרונה שאם אנחנו לא מפנימים את האבלות על החורבן- אולי אנחנו לא ראויים לבניין? יפה. אולי יותר מתאים ל"קטע" גם אם השורות נראות כ"שירה". כך נראה לי הקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... יקירה, זה כ"כ כואב. רפואה שלימה לאבא ובשורות טובות ו... ושננוחם כולנו ולא נדע עוד צער. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק. מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה. ישר כח. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים אכן קסם של תמונה. אהבתי ממש. אצה רצה לראות את השאר... [ליצירה]
- [ליצירה] <הלומת הלם> מגיבניק...- זו לא אני. אתה יכול להרגע... בעצם, בעצם אולי קצת כן. סוערה [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח ענקית את ! אהבתי את ה"רוצונה" צחקתי כדבעי, לכי בכחך והושעת את האתר מהאיום הקומוניסטי או מסתם חולי רוח. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :-))) מחייכת מאוד. בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת... חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?! אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן. :-) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק, מחוייך ומשובב נפש. ממש. היה לי כיף לקרוא ולחייך. קבלי עוד * * * * * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] אויש.. שורה ענקית: "שעוד בוא תבוא בתרועת דממה מחרישת עיניים" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדה כואב ועדין וצועק ולוחש ומתפלל... וכתוב יפה כמו שלא הייתי מצליחה להסביר אף פעם. [ליצירה]
תגובות