ופתאום גיליתי, שלעשות משהו עם החיים שלך-
זה לעשות בשביל האחר.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום סו כן. כשחושבים על זה לעומק, אז זו האמת, וצריך ללמודתזה. ויש הרבה מעגלים לעניין, זתומרת שכל דבר שנעשה, גם אם זה נראה לא ממש תרומה ישירה, תלוי מה היעד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה! חותמת בשתי ידיים. (שיר ערש, על מה את מדברת?! מה קשור?!) יש כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל מיצית את זה היטב במשפט אחד. למסגר ולתלות על הקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון הרבה מהלכים שאנו עושים בחיינו נועדו לרצות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. אוייש זה כל כך לא נכון , אם אין מה לכתוב עדיף שלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, ואם להיות בניעקיביסטית קיטשית לגמרי לכמה שניות, אז- המילה נתן- אם אם קוראים אותה מהסוף להתחלה היא עדיין אותו הדבר. מי שנותן- בעיקר מקבל. סו, את נורא צודקת. זה הדבר הכי הכי ממלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק... קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'... מה לעשות. כן זה נכון. כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם... (כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד) [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת שמעתי מאדם חכם פעם, שדברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו אינם דברים שאנחנו עושים מתוך אגואיסטיות. הרי אנחנו- גופנו ונשמתנו- אינם ברשות עצמנו. אנחנו חייבים בשמירתם כלפי מי שהפקיד בידינו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] / יפה ונכון ומאוד מאוד מדוייק. וגם את התוספת של איש אהבתי:))) [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק האיש כישרוני. [ליצירה]
- [ליצירה] איך רואים שאתה הבן של אמא שלך... =) אישחד- הרקע לסיפור אמיתי. כלומר הרעיון של יאירוש להתערבב שם מצויין ממש. ובקצרה הסבר: "השיתוק ההיסטרי" זו איזושהי מחלה שהייתה פופולארית בימיו של אדון זיגמונד. אין לי כח לספר מה, כמה ואיך אבל בסופו של דבר זיגי עלה על זה שהסיבות לעניין הן פסיכולוגיות ויש לטפל בכל מקרה לגופו ע"י טיפול פסיכולוגי והופ! הומצאה הפסיכואנליטיקה... אם לא זכרתי נכון תאשימו את המרצה שלי לפסיכולוגיה. ;))) יאירסגריר- זה מצויין. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] =) נני ממוש כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר! "ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים. אז תצעקי על "ילד"! =))))))))))))))) בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן. המשך יבוא- בע"ה בקרוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) לא בטוחה שהבנתי הכל אבל הכתיבה האסוציאטיבית די הדליקה אותי וולקאם. ציפה דריפה המכונה סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אההההה זה אסקופא ב-א'! עכשיו הכל ברור! אדון נכבד, נחשלותי הלשונית לא הוכיחה את עצמה באותה עוצמה שאתה מוכיח בשיריך השכם והערב. אסקופה במקורות ובקרב דוברי העברית התקנית- אינה עקב אלא מה שציינתי. צר לי. וכל שינוי פונטי (א' ה') לא ישנה זאת. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודה.. ברוכה הבאה בצל קורתנו. נשיקות, סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה , נוגה ומרגש. מעריצה את המתרגמים באשר הם. אפשר לבקש משהו אופטימי יותר להבא? :))) [ליצירה]
- [ליצירה] * אני דווקא אהבתי. ואדון "זר בתוכם" תגובתך שניסתה להיות שנונה- פגעה כאן באנשים. אני בטוחה. לא מצא חן בעיניך? אגלה לך סוד: מידי יום יש כאן כמה יצירות שהם אסון ויזואלי מבחינתי. מה שאני עושה- מלבד מקרים חריגים דוגמת ירושלמי- זה להתעלם. לא אהבת?- לא נורא, לא הכל אוהבים בחיים. אהבת חלק וזה לא היה מושלם? שגר ביקורת בונה. להגיד "לא יצירה ולא נעליים" בשביל לרדת על שם היצירה ולחייך חיוך מרוצה לעצמך- זה גועל נפש. ועדי- אכן, הערות על שגיאות כתיב או מקלדת - יש לשגר למסרישי. בהנחה ומדובר בשגיאת כתיב- היוצר מתקן וזהו. ככה- תגובתך נשארת לדראון עולם גם לאחר התיקון- וזה מיותר. ואכן יש "שקפקפים"... ותודה לתגובה של אחת שהביאתני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] נגתי, אהבתי ממש! יפה! קבלי נשיקה, חגית. [ליצירה]
תגובות