"רזית," שואלת-קובעת הרופאה. "לא, אני תמיד ככה," אני עונה בחיוך ובפנים חושבת, מדהים עד כמה משא שבנפש יכול להיות כבד. וכמה קל עכשיו להתהלך את העולם. דיאטה של הנפש, ללמוד להכניס רק את הדברים הנכונים ולסנן החוצה את הרעלים. לעכל כמו שצריך. בכי ממושך זאת דיאטת-רצח. וכמו אחת כזאת, זה עוזר לטווח הקצר. אחר-כך משמינים בחזרה. איזון זאת מילת המפתח, תשאלו כל דיאטנית. ביד תרופה. לקחת פעמיים ביום. ובלב, אושר שליו. צֳרִי.