ציפיית כלה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחח ...טוב... אבל זה נורא מתאים ^_^ [האמת לי זה מזכיר נורא את פרינסס ליה...] [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גירים? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, טלי... טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה. ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין . לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים "עתיד סוגה בשושנים" יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו. נו, יש כאלה שאלקים נתן להם הכל. אשרינו שזכינו לראות קצת. }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] צפיית כלה מעניין , גם אני חשבתי שזה ציור בגיר אבל בפנדה ממש נהדר , מה אגיד לך כל הכבוד את מציירת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא, זה לא גירים, זו פנדה מרוחה למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה.. אני לא יכול להגיב לדבר כזה... זה פשוט מעבר לכל הגבה שאפשר להגיב... [ד.א... זה מי שאני חושב שזו?? מממ... יעל? מיכאל??] :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ראיתי מן משהו שדומה לשני דמויות בשמלתה, זה נכון? בכל אופן, יש לך עתיד! בהערכה רבה- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כהרגלך. את יודעת כמה שאני מאמינה בך ובכשרון הגדול שיש בך. הדמויות שלך מקסימות, והן משקפות את כל הטוב והעומק שקיימים בך. [ליצירה]
- [ליצירה] . היא בחושך כי העולם שכאן הוא לא העולם שלה. הדמיון זה המקום בו היא מרגישה שהיא באמת היא. איך עושים את זה? בעיקר עם פנדה, קצת גזירות וציורים. [ליצירה]
- [ליצירה] . חבל. כי זה התחיל כל כך יפה וממש נדהמתי מעומק התיאורים אבל אז הגעתי לכמה קטעים והתבטאויות שלא היה לי נעים לקרוא וזה הרס לי הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש אהבתי. תיארת את רות במילים כ"כ חיות ונושמות שאפשר ממש לראות אותה מול העניים. ובסיפור לא חייב לקרות משהו. עצם הכרת דמויות חדשות ופריטת אופים במילים זה בהחלט משהו שראוי לכתוב עליו ולקרוא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] . מדהים!!!!!!!!!!! כמעט בכיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] . הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא. אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...). ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] את מציירת מקסים. יש לך קו רגיש מאוד ועדין. הוא מעניק אוירה מיוחדת לציורים שלך. [ליצירה]
תגובות