טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
וואוו, טלי...
טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
---
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
[ליצירה]
אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה אתה עושה לי בתוך המחשב?
לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-)
ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת!
[ליצירה]
.
אך, אורי, לפניי עכשיו
קוּשיות רבות מִסְפור
קשה קשה הוא המצב
במי מהבנים לבחור
במי אבחר- במדותל"ש?
בבייניש או בחרדי
למי אתן כעת צל"ש
ויהיה פה חתני?
נתחיל באופן אקראי
בחרדי-לאן שייך?
חסיד, חרד"ל או ליטאי
(הוא כנראה אינו מכ"ך)
ואם אומר שרצוני
לגור בראש גבעה זרה
האם ינהג כציוני
או שיאמר: זו עבירה!
והדתי לשעבר
האם את הכיפה ישיב?
אם יתעקש על הדבר
יכול להיווצר כאן ריב
ובשבת- כיצד ינהג
האם קידוש או דיסקוטק
האם יסע בימי החג
יאכל גבינה בתוך הסטייק?
ובכן, נחשוב, בלית ברירה
האם הבייניש לי מתאים
אך איך אבחר את הבחירה
כשחסרים הרבה פרטים?
כיפתו- באיזה גודל
רחבה או קצת שדופה
והסגנון, באיזה מודל?
צמר או סריגה צפופה
בבית הכנסת- מה אוהב
שירים, שתיקות או מנגינות
האם הוא נע מכל הלב
או מתבודד לו בשדות?
והציצית- בפנים? בחוץ?
וההכשר- איזה חותָם?
האם מהדרין לו נחוץ,
תפילין רק של רבינו תם?
ופרט חשוב חסר עכשיו
באיזה ישיבה לומד
האם שייך הוא אל ה"קו"
או שבמוסכמות מוֹרֵד?
ובכן, הרבה עובדות אינן
אני כבר עייפה ו-אוף!
כל-כך קשה לבחור חתן
בערך כמו קריעת ים סוף!
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
תגובות