טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
וואוו, טלי...
טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
---
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
[ליצירה]
.
ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם.
הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה.
[ליצירה]
...
ממש אהבתי.
תיארת את רות במילים כ"כ חיות ונושמות שאפשר ממש לראות אותה מול העניים.
ובסיפור לא חייב לקרות משהו. עצם הכרת דמויות חדשות ופריטת אופים במילים זה בהחלט משהו שראוי לכתוב עליו ולקרוא אותו.
[ליצירה]
...
רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד...
ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים!
[ליצירה]
נושא אלומותיו:
לאחר התגובה הפוגעת שלך כדאי שאומר כמה דברים:
1) לפני שהעללת עליי בהעתקות מספרים היית צריך לוודאות שבאמת עשיתי זאת.
אם הפתיחות דומות זה רק צירוף מקרים. אני לא מעתיקה מספרים. אני כותבת את מה שהרגש גורם לי לכתוב באותם רגעים. את הספר שציינת בכלל לא קראתי (לא היה כדאי לשאול אותי לפני???) אז אם יש כאן העתקה זה רק ברוח הקודש. מכיוון שאני בהחלט לא בן אדם שרוח הקודש תשרה עליו- נותר להבין שטעית.
2) כל הדברים שכתבת נבעו מחוסר הבנה בסיסית הסיפור.
הכותרת של "בראנו לכבודו" קשורה באופן ישיר לסיפור.
למה יעל עוזבת את מיכאל? קיימים בעולם זוגות נשואים המורכבים מדתית וחילוני (וההיפך) אז למה היא עוזבת אותו אם האהבה שלהם כזו גדולה?
כי כל החיים שלנו בעולם הזה מטרתם אחת-לכבודו. אנחנו צריכים שכל העשיות שלנו יהיו מכוונים לכבודו של הקב"ה ולהאדרת שמו. לכן היא עוזבת אותו כי אהבה היא לא רק פונקציה של- כייף לי איתו, אותו אני אוהבת וכו' אלא מטרתה לבנות בית יהודי קדוש שיהיה כמשכן ובית כזה היא לא יכולה להקים עם חילוני.
ז"א שכל ההחלטה שלה, כל המסירות נפש שלה נבעה מהמשפט הזה. מההבנה הזו שנבראנו בשבילו.
אז זה באמת כל כך לא קשור כמו שכתבת?????
[ליצירה]
.
בתור אחת שמבינה כל-כך את ההרגשה של להיות מאחורי המחיצה ולהתבונן בתשוקה במעגל הרוקדים אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים:
א. כל ההתעוררות היום של הבנות בלימוד-תורה ורצון לחוות בעצמן את עולם התורה הוא לא משום שפעם הנשים כבלו עצמם למוסכמויות והתכחשו לעובדה שהן גם ר-ו-צ-ו-ת אלא משום שבדור שלנו נשים צריכות את זה. פעם האשה הייתה קרובה בצורה טבעית לכל זה ולא הייתה צריכה ספרים והרצאות כדי שזה יהיה חלק מהעולם שלה. היום, כשאנו כ"כ כבולים במוסכמויות מערביות הקישור הטבעי הזה היטשטש וצריך לשמוע, וללמוד ולשבת במדרשות כדי להשתחרר מכל הכבלים שבנו.
ב. אם כן- בהתעוררות שקיימת היום יש המון המון חיוב אבל כמו בכל דבר יש גם פניות שליליות שצריך להתנתק מהם. הרבנית נעמי שפירא ספרה שהיא באמת מתלבטת אם לחנך את הילדות שלה ללכת לביכנ"ס בשבת או לא, ולמה? משום שאם היא תחנך אותן לזה שבת וחגים בשבילן יהיו בית כנסת ותפילות וכשיגיע השלב שברוך ה' יש ילדים ומשפחה והן לא יוכלו להתפלל בשבת וחגים הן ירגישו תסכול שהן לא חוות באמת את יום הדין ולא חוות באמת את יום כיפור ושבת וכו' וזה יביא להרבה מרירות, ודבר שני- הן ירגישו ש-טוב, אז עכשיו יש ילדים ומניעות שגורמות לי לא לעבוד את ה' כמו שאני רוצה אבל בעז"ה יגיע השלב שכל הילדים יגדלו ויתחתנו ואז אוכל לחזור לעבוד את ה'.
כמובן שזה נוראי. כל אחד עם העבודת ה' שלו ואשה שמטפלת בילדים עוסקת בדבר קדוש כל כך לא פחות מגבר שעומד בתפילת הנעילה.
המסקנה של הרבנית נעמי הייתה שהיא תחנך אותם שכרגע, בשלב הזה של החיים לפני הבעל והילדים עבודת ה' שלהן אכן מתבטאת בתפילות וחוויות רגשיות אחרות אך בשלב הבא הן יהיו במקום אחר.
בקיצור- צריך מאוד להזהר מכל התנועה הזו ולכוון אותה למקום שבאמת כרגע אני צריכה לפנות לי שנה ללמוד תורה כדי שאתמלא, כדי שאוכל לבנות בית של תורה וכו' אבל להבין שכל זמן והצרכים וההתקדמות שלו.
ג. בקשר למה שנאמר על מניינים של בנות- לפי דעתי זו תופעה לא חיובית. יש כאן המון נסיון להשתוות לגבר וגם אם לא- למה בכלל לעשות את זה? אם מישהי רוצה באמת לעשות דברים בשבילו יתברך היא תעשה מה שהוא ציווה ולא תמציא דברים בשביל לחוש פועלת ולא רק נפעלת. זה פיתוי מאוד גדול כי ברור שהייתי מתה להניח תפילין ולהתכסות בטלית ולעשות את כל הדברים הללו שכ"כ מקנאה בבנים אבל זה לא המקום שלי ואת כל התשוקה הזו אני צריכה להפנות למקום אחר.
תגובות