יליד 1974. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפילוסופיה כללית. נשוי + ילדה. עוסק בכתיבה יוצרת ושיקום נפגעי נפש. ספר שירי הראשון "עמוד, מילים וכאב", יצא ב 2005 בהוצאת גוונים
[ליצירה]
רק אל תגיד שאתה אוכל רק דשא!
אני צחקתי!
שיר מעולה כמו ארוחה טובה שעוד לא בושלה,
היכן התבלינים והריחות הנפלאים מהסיר?
הם בטח בשיר הבא?
ולשיר: אלון שירך זרימה טובה בו כתיבה נהדרת רעיון מוצלח והעברת הנושא מושלמת.
מאחר ואני מבשל בביתי אהבתי אותו עוד יותר.
תודה:
חיים
[ליצירה]
אין מילים להתחיל לתאר איזו צמרמרת ורעד שחלפו בי שעה שקראתי את השיר.
כתוב פשוט מדהים וסוחף ממש. כל השיר כמו מתנגן לי לפי ספירת "אחת, שתיים שלוש, אחת שתיים שלוש...." דמיונית ומלחיצה שכזו.
יהי זכרה ברוך.
[ליצירה]
אלון בר ידידי היקר שלום לך!
אני חש צורך לכתוב בהרחבה.
שלושה חודשים אני באתר ושיר כזה חודר את כל הגוף
כבסכינים, עדיין לא קראתי כאן.
באם אין זה שירך החזק ביותר ירא אני לקרוא את יתר
שירייך.
קשה להסביר את התחושות אשר פילחו את לבי
תוך כדי הקריאה.
לכתוב לך שאהבתי?
לא! אני קינאתי לכשרונך!
תודה שלוחה בדמעה...
חיים
[ליצירה]
אלון בר ורדף השיג היקרים!
האינכם רואים שכל רצוני היה להתבדח?
אל תהיו כל כך רציניים, מעט חוש הומור על מנת
לפרוק מתח מצטבר, כדי להמשיך וליצור מחדש בכוחות מחודשים.
סילחו לי אם כך על כך.
שלכם בידידות:
חיים
[ליצירה]
תגובה למגיבים
בתור זה שכתב את השיר, רציתי רק להוסיף שהחוויה הראשונית שלי(ואין בה כדי לחייב אף אחד), היא חווית החשיפה והפגיעות שיש ביצירה ובחשיפה שלה(היצירה פורסמה כשיר סיום בספר שירי שראה אור בימים אלו).
מעבר לזה, אני חושב שאין יוצר שיש לו את המפתח לעולם היצירה, רק למוזה הפתרונים. יצירה אינה תוצר של חשיבה מתוכננת מהראש, אלא של התת מודע או המוזה הפועלים על היוצר.