אביב היקר שלום לך!
הזר שימש כזר כלה, הזוג לאחר החתונה יורד קרוב אל החוף בלילה ועל צוק מניח את הווזה עם הזר והכוסיות המלאות ביין ועושה שם אהבה לראשונה ותאמין לי הייתי שם! הרקע הוא שמיים הצוק מסתיר להם את הים אך הם שומעים את המייתו...
חיים
אחרון הרומנטיקאים....
צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות?
אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : )
אהבתי
[ליצירה]
אביב היקר שלום לך!
הזר שימש כזר כלה, הזוג לאחר החתונה יורד קרוב אל החוף בלילה ועל צוק מניח את הווזה עם הזר והכוסיות המלאות ביין ועושה שם אהבה לראשונה ותאמין לי הייתי שם! הרקע הוא שמיים הצוק מסתיר להם את הים אך הם שומעים את המייתו...
חיים
[ליצירה]
אחרון הרומנטיקאים....
צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות?
אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : )
אהבתי
[ליצירה]
במשפט אחד ניתן לרכז את שירך:
כי כל אדם הוא עולם ומלואו.
העולם המקביל שלך הינה פנטזיה רגעית וטוב שכך.
שיר הכתוב בשפה מדוברת המעביר את הקורא
בקלילות אל השתלשלות מחשבותיך לכל אורכו.
בסיכום: פשוט, קולע, טוב, לעתים מעלה חיוך.
מאחר ונהנתי ואהבתי מאד, נתונה לך תודתי:
חיים
[ליצירה]
אילת היקרה!
מאחר ואיני רואה כאן אף אחד לכן פונה אני רק אלייך.
זה היה בהומור קל!
את ניתחת את היצירה כל כך יפה שחורה לי לקלקל
את זה,אבל אינך חייבת להבין את אשר התוונתי אליו,
כך תוענים כאן באתר וזה דבר שגוי מיסודו.
יתכן והיטעה אותך הסיווג [בדיוני ] אבל לא יתכן,
כיוון שזה באמת בדיוני.
אני מספר בשיר על היותי כבר מאה שנה בתוך קברי
ומשם ממשיך השיר לספר את הקורה איתי שם.
הרי ידוע שלאחר מאה שנה לאחר מותו של אדם אין יותר מבקרים את קיברו וכאן ממשיך הסיפור הבידיוני
על הפרח שנודד מערוגתי אל ערוגת שכני.
תודה על תגובתך החמודה כי אינך היחידה באתר
השוגה בהבנת שיר מדי פעם.
אנשים נוטים לחשוב על הדברים הנשגבים שברומו של העולם כאשר שיר לא מובן להם, זה קורה גם
לעורכים אפילו.
תודה מכל הלב על תגובתך: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
לעצמם קנו וילה בהון אי שם בין קיסריה לסביון.
שיר בדיחה עם הרבה לצון.
זה קורה הרבה בימינו, לצערי וזו גם המציאות,
אבל איך לא חשבתי על כך, מצידי הרי זו בורות.
לכתוב על נושא שכזה, צריך נפש וקמצוץ ליצנות.
שירך זה אותי הימם והותירני ממש משתומם,
כעת כבר ממש לא אדע, למה מסוגל מוחך.
את כתיבתך כה אוהב, שבלי הפסק עליה חושב.
תודה, תודה, תודה: ממני על כל מילה.
חיים
תגובות