תפילה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה לתגובת אמת בתשבחות. צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה, מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת. פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה נעשתה. מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות. תודה רבה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף [ליצירה]
- [ליצירה] בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך.. אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפיפיה. יש בו המון עומק. הוא מביע המון: הזווית, עצימת העיניים. מקסים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולה להיות יותר טובה? מקסים. אמנות טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] במקור, התמונה באיכות הרבה יותר טובה, אולי אני אנסה להעלות אותה שוב. בנתיים- פשוט תדמינו אותה חלקה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין מותק, מצוין! השרוולים והצוואר- להיט! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת שציירת את זה מזמן אבל אני חייבת להגיד שזה כלכך יפיפה!! ואני בכלל לא עומדת להרוס את זה עם עוד התפלספויות... [ליצירה]
- [ליצירה] . רן- אני רואה שמאוד מציק לך הקטע עם הנעליים, אז די כבר להתייחס לכללים (או להרגיש לא נוח כשזורקים אותם...) ד"א- הזדעזעתי כשכתבת שההתנחלות היחידה שהיית בה היא אלון שבות. חבר! גוש קטיף קורא אליך! בוא ותראה איכות חיים מה היא! מילון- מושפע ממך? ולסיום- אהבתי לקרוא משהו ראשוני בלי כל העיבודים והמחשבות הקובלות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה רק חבל שהתמונה הפוכה [ליצירה]
- [ליצירה] ... רומנטיקה משובחת. כתמיד. * אפשר פרטים לגבי האיש ההוא? כבר שנים אני מסתובבת בנסיון למצוא פתרון סופי לנקודות-חן, אולי הוא פשוט ימחק לי אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] . אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה', אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב. בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] . או קיי. הכתב הקטן הוגדל לגודל קריא יותר. טעות שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] . אני דווקא מסכימה עם נעל. האבלות על בית המקדש היא כ"כ מעבר והרבה יותר משמעותית ועוצמתית מהאבלויות הקטנות שלנו. אנחנו יותר מידי מוותרים לעצמינו כשאנו אומרים שזה בסדר, שזה גם חלק מהאבלות. זה לא! זה כל כך מעבר שבן אדם פרטי לא יכול לחוות אפילו קצה שבקצה מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש... זה ממש עצוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת- יש פעמים שתופסים את הפרפר בין הידיים (עד שממש אפשר לחוש את פרפורי הכנפיים שלו מדגדגים מבפנים) ואז מגלים שהוא הרבה יותר יפה ועדין ואצילי ומלכותי ומהפנט ומשכר ממה שחשבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] * איזו צביטה ענקית בלב. איך מחברים ככה אמת וכאב למילים? לבכות. [ליצירה]
תגובות