יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה
לתגובת אמת בתשבחות.
צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה,
מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור
וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת.
פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה
נעשתה.
מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות.
תודה רבה לך: חיים
בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך..
אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול.
[ליצירה]
יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה
לתגובת אמת בתשבחות.
צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה,
מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור
וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת.
פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה
נעשתה.
מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות.
תודה רבה לך: חיים
[ליצירה]
בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך..
אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול.
[ליצירה]
.
מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא?
לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר.
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
[ליצירה]
.
אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית.
בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש.
והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם).
תגובות