[ליצירה]
זה החלק שהכי אהבתי :
"להיות אמיתית.
לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות.
לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות.
להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני."
[ליצירה]
אחרי 6 חודשים, ועדיין- לא מדברים על זה. עדיין שותקים, עדיין לא קולטים את עוצמת הדברים.
וטוב שיש אנשים שמנחמים.
הכי ריגש אותי זה המילים: "כולי התנתקות".
חיבוק.
[ליצירה]
נמשיך ככה
עש שהוא יראה שאנחנו עושים הכל בשבילו.
ובשביל תורתו הקדושה.
ושהמדינה הזאת, תתקדש ע"י התורה. ולא תשלוט בה החומרנות כמו שיש עכשיו.
עד אז... יהיו לנו שנים קשות מאד.