יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה
לתגובת אמת בתשבחות.
צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה,
מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור
וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת.
פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה
נעשתה.
מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות.
תודה רבה לך: חיים
בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך..
אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול.
[ליצירה]
יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה
לתגובת אמת בתשבחות.
צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה,
מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור
וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת.
פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה
נעשתה.
מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות.
תודה רבה לך: חיים
[ליצירה]
בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך..
אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול.
[ליצירה]
.
לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם.
טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים.
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
[ליצירה]
...
ממש אהבתי.
תיארת את רות במילים כ"כ חיות ונושמות שאפשר ממש לראות אותה מול העניים.
ובסיפור לא חייב לקרות משהו. עצם הכרת דמויות חדשות ופריטת אופים במילים זה בהחלט משהו שראוי לכתוב עליו ולקרוא אותו.
[ליצירה]
.
אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן.
ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע.
ויודעים את התשובה.
ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים.
סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר.
[ליצירה]
ובכל זאת- יש פעמים שתופסים את הפרפר בין הידיים (עד שממש אפשר לחוש את פרפורי הכנפיים שלו מדגדגים מבפנים) ואז מגלים שהוא הרבה יותר יפה ועדין ואצילי ומלכותי ומהפנט ומשכר ממה שחשבנו.
תגובות