אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
[ליצירה]
הרעיון יפה ומקורי וגם הנוף יפה למדיי.
הבעיה היא:
א. שזה עקום-זה בכוונה?
ב. הצילום קצת חשוך ומטושטש מדיי.
רואים שכולם היו בגוש קטיף...
גם אני......
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
.."וואו,מדהים,משגע!" (והמבין יבין)
באמת תמונה מושלמת לטעמי, אמירה חדה וברורה, פוקוס שמדגיש,ולמרות שלא התכוונת-יש שילוב של כחול וכתום, מה שיוצר פרדוקס משעשע.
ברוך הבא בצל קורתנו!
[ליצירה]
רק רציתי לומר,בלי להכנס לטענות שהועלו, שאני שמחה בדיון הסוער. אני שמחה שהנושא מעסיק אתכם וחשוב לכם להכריע לכאן או לכאן,ו-רן, אם ציניות זה מה שדרוש כדי להעיר,להזהיר ולצאת במחאה..אז בשביל זה אני כאן :-).
[ליצירה]
צחקתי תוך כדי כיווץ גבות (פעולה מוטורית מורכבת,אתה צריך לנסות פעם). אתה שנון ומשעשע, אבל לחלוטין לא ממוקד. נסה לזכור שגם אנחנו פה, ואסוף את רצף האסוציאציות לכדי סיפור.
[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
לכמה שניות התרשמתי באמת. אשכנזי ייצוגי המעז להפנות עורף להתנשאות המיותרת והבלתי מוצדקת בעליל של כל אותם "אליטות לכאורה".
חשבתי שבאת לדבר בשמם של אהבת אחים, קבלת השונה ממני ואולי החשוב ביותר- הכרה בעובדה שאת כולנו ברא אלוקים. לכולנו, על מנהגינו וקולולינו, חלק שווה בקידום העולם והגאולה.
ואז בא התיקון.
ושוב התברר שבכל מקום בו עלינו להשפיל מבט, להכות על חטא ולנסות לתקן- אנחנו בוחרים להאשים את האחר.
צודק, זה באמת יותר קל.
תגובות