נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
[ליצירה]
גדול!
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
[ליצירה]
אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?)
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
תגובות