נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
[ליצירה]
גדול!
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
.
כך גמני מרגישה כשסוקרת עוברי אורח.
והביטויים שלך..מקסימים ממש ("לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו במגע קל, שלא ניתן לראות אם הוא השאיר סימן")
יפה כתבת!
[ליצירה]
קראתי כבר 3 פעמים ולא שבעה..
אין מתאים ממחשבות נוגות כאלו ללילה חורפי.
ו...גמני.. חובבת סוגריים.. :-) (אולי בגלל שלשם נכנסים כל הדברים הלא בטוחים).
תגובות