נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
נביש, דווקא הבנתי מהכותרת שיש שילוב, או לפחות אין ניגוד, אדם ו-מדבר.
גם הטישטוש והאובך הזה מאד מתאים. גם בין האדם למדבר, וגם סתם ככה, זה מדבר והוא דהוי.
גם חלקת אלוקים משתלבת כאן יפה יפה. המדבר הוא מין מדרגות ללמעלה, ויש אנשים בדרגות שונות.
מינימליזם טוב אחלה מעולה יופי.אהבתי אפילו יותר מהמשמעות :)
[ליצירה]
גדול!
חזותי חזק הטומן בתוכו את המדבר ויד האדם המקלקלת את יופיו!
כדוגמת האדם והטבע אשר תמיד בא לקלקל את הטבע!
מצד אחד הוא נלחם בו לשם קיומו ומצד שני הורסו!
תודה על יצירה נפלאה אותה אהבתי:
חיים
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
בדיוק השבוע..
ניהלנו ויכוח סוער על הנושא בבית המדרש. המסקנה האישית שלי (למרות שאני באופן עקרוני נגד הסקת מסקנות וחתימת ויכוחים- תמיד יש מקום להרחיב ולמצוא צדדים חדשים) היתה שהיהדות אינה דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה. כל הגדרה, פוליטיקלי קורקט ככל שתהיה, לא שייכת, מאחר והיהדות מעל להגדרות. היא המקור לכולן וכוללת את כולן יחד.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
צבע זה משמח, וטוליפים עוד יותר, אבל..עקום. והיצלת (מלשון צל) על הפרחים הקרובים אלייך. אישית, הייתי מוסיפה עוד גבעולים- שיהיה יותר ירוק, ירוק ואדום זה שילוב מנצח ועשיר.
שורה תחתונה, תמונה כייפית
תגובות