[ליצירה]
נחמד, ועם זאת חבל. יש בתמונה פוטנציאל עצום שהלך לאיבוד בגלל זווית צילום. צילום בגובה הכתפיים יוצר חד-מימדיות, במיוחד אם הרקע הוא בצבע זהה. אני חושבת שזווית נמוכה (אפילו עד כדי להשתטח על האדמה) היתה נותנת רקע כחול של שמיים= ניגודיות נעימה לעין, וגם מעניקה נפח לאובייקט.
המשיכי לצלם, כל צילום משפר אותך! :-)
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
בדיוק השבוע..
ניהלנו ויכוח סוער על הנושא בבית המדרש. המסקנה האישית שלי (למרות שאני באופן עקרוני נגד הסקת מסקנות וחתימת ויכוחים- תמיד יש מקום להרחיב ולמצוא צדדים חדשים) היתה שהיהדות אינה דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה. כל הגדרה, פוליטיקלי קורקט ככל שתהיה, לא שייכת, מאחר והיהדות מעל להגדרות. היא המקור לכולן וכוללת את כולן יחד.
[ליצירה]
אני..פשוט..חסרת מילים.
כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת.
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
תגובות