מרקד
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים.... איך עשית את זה? תוכנת גרפיקה בלבד? [ליצירה]
- [ליצירה] בן גורין הוא הכינוי העברי להוגה הדעות הנודע מיכה ברדיצ'בסקי. מיכה יוסף בן-גוריון (ברדיצ'בסקי) (1921-1865) , סופר והוגה דעות עברי יליד אוקראינה. קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות, ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות "קלונימוס ונעמי". (ע"פ ויקיפדיה) [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב. עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם). רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון? [ליצירה]
- [ליצירה] יושבת כבר שעה ומסתכלת על זה. פשוט מקסים!! כל כך מדבר, כל כך אומר הכל, כל כך עושה חשק לקום ולרקוד את ריקוד הנפש. [ליצירה]
- [ליצירה] יוצא דופן. [ליצירה]
- [ליצירה] דמות תלושה מהקרקע עד אשר "נקרע הקו המבדיל" יצירה המתארת את המשפט בצורה הכי נאמנה שיכולה להיות [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים! [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציות שאתה יוצר הן עוצמתיות, צבעוניות, נוגעות במופשט, ומשאירות רושם עז על הצופה. השימוש בטקסט כצורה ולא רק כתוכן מוסיף לאוירה. קשה להפסיק לבהות. (עפ"י ויקפדיית סתיו לשם) [ליצירה]
- [ליצירה] ציור גרפי מעניין יבשות בגיאוגרפיה אנושית ומרקדת אצל האוקינוסים. רעיון יוצא דופן והמילים המלוות מעשירות ומעצימות. שבוע טוב אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] בן גורין הוא הכינוי העברי להוגה הדעות הנודע מיכה ברדיצ'בסקי. מיכה יוסף בן-גוריון (ברדיצ'בסקי) (1921-1865) , סופר והוגה דעות עברי יליד אוקראינה. קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות, ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות "קלונימוס ונעמי". (ע"פ ויקיפדיה) [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה קראתי את זה כשיר על געגוע ומרחק, אבל המילה 'מחנות' החזירה אותי ל'רכבות' ולמספר הצרוב, ואז גם הבית קברות קיבל משמעות חדשה, ואולי גם האבק האפור. אני לא בדיוק מבין את המוטיב של השואה כאן מה הקשר שלו למערכת היחסים שמתוארת וגם- מה זה שבץ? [ליצירה]
- [ליצירה] השורות על ההוד והנצח של ירושלים מתייחסות לשתי צורות השפעה שיש לעתיקות שלה. מצד אחד משהו ריגשי שנמצא כאן ואפשר לחוש אותו במלא עצמתו מצד שני משהו עלום עתיק והיסטורי שקשה בכלל להכיל אותו אלא רק להיות חלק ממנו. תובב"ה עיה"ק נביש [ליצירה]
- [ליצירה] רב תודות לכל המפרגנים והמגיבים, ואחולי על שהחזקתם מעמד עד הסוף. הקישור של: אברהם -הר ,יצחק- שדה ,יעקוב- בית מופיע בתורה י' של ר' נחמן, כשהשניים הראשונים הם ע"פ פסחים פח. רבינו הוא ללא ספק מלך הקישורים (בחינת אסוציאציות), ובהחלט ראוי לחפש אצלו השראה לכתיבה, ולחפש אצלו בכלל... ואגב כל ה 'רבדים' , אחד הנסיונות בשיר היה לייצג 3 אפשרויות של תפילה, ע"פ שלושת האבות, מקווה שתשימו לב... יומטוב וחציל שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] הטבע הוא לא סרט של דיסני. לפעמים הוא זורק לנו לפנים את המציאות הכואבת, של המוות, החידלון. יש לך עין מצויינת את חייבת מצלמה באכות גבוהה יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קיטועי השורות מכוונים ולכן התשובה היא תמיד אמביוולנטית ואולי הפחד מפני האדם האחר והפחד מקול (התגלות)האל אינם רחוקים. (אני מושפע לאחרונה רבות מלווינס) ואם כבר יש התגלות כלשהי, איך יודעים אם זה באמת א-לקים או אלוהים אחרים? נביש [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אז קראתי 3 פעמים ועדיין קצת קשה לי. אפילו הרבה. אך בכל זאת למיטב הבנתי כך הם הדברים:: האתמול, העבר , הוא העשב הגבוה, המאפשר תיקוות גדולות, כי לא רואים דרכו. התיקווה היא שנוכל על הכל, אפילו על המוות, וכמו יחזקאל נוכל להחיות עצמות יבשות. אפילו את הזיווג הבלתי אפשרי של היום בלילה נוכל (האפשרות לאהבה בכלל? להתגבר על הפער המגדרי ולגשר בין המינים? אולי השלום הסופי בין השמש והירח במדרש בבראשית? או אחדות באופן כללי?) מכאן והלאה הרבה יותר מעורפל לי: לקחת את ידי עכשיו- החיים מתקדמים מתמסדים,נהיים פחות תמימים. לא ברור מה עבר תחת ידך, למה התכוונת במעשיך. הכל פחות הרמוני. או אולי: אז- בדשא הגבוה, במעשה תמים, הכול היה יכול להיות. החספוס המילולי- היום בדשא הנמוך, הדברים ברורים וחד משמעיים, חסרי דמיון ומפוכחים. וזיכרון של האפשרויות האנסופיות של אתמול, של מילים גולמניות, מחוספסות, ללא משקל הנסיון והציניות, לא מושחזות ומחודדתו, אומרות את מה שהם מתכוונות ולהפך- נתונות טעם לחיים גם היום, ואפילו תקוות לעתיד או משהו כזה... נוגע בכל מקרה. תודה. נביש [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור קצת ארוך בשביל שורת מחץ אחת לא? העקיצה כאן אמנם מוצלחת. הקטע מכניס אותנו לאווירה, ומכה בנו בשורה האחרונה. המסר ברור- ישנם כאלו בעם ישראל אשר החליפו אלוקים חיים באלוהים אחרים. מבחינה אומנותית אין מה לומר- קטע מצויין. חבל, לדעתי לערב פוליטיקה, דת ויצירה. אתה טוען שסרוב פקודה הוא דבר הא-ל, ובכך שולל את הלגיטימציה של כל טענה אחרת. לא ממש הדרך הכי "יצירתית" להוכיח שאתה צודק... זו הסתכלות שיטחית למדי לומר כי מי שלא מסרב פקודה עושה זאת מתוך אדיקות דתית לרמטכ"ל (או לצה"ל, או לראש הממשלה, או לראשית צמיחת גאולתנו), ולשלול את האפשרות שאולי יש להם עולם ערכי שעומד מאחורי ההחלטות שלהם, עולם ערכי שנובע גם הוא ממה שניתן בסיני. ומלבד זאת, לא אנחנו נשפוט את מי שעומד ברגע האמת מול הקונפליקט הנורא הזה, אלא רק מי שאמר והיה העולם, מי שקולו באמת הלך מסוף העולם ועד סופו... הרמטכ"ל! לא סתם, סתם.. נו, אתם יודעים לבד על מי אני מדבר... הכל ברוח טובה נביש [ליצירה]
- [ליצירה] תהיות... המממ... מתערבבים כאן הדימויים בין מסע המדבר לתחילת הבריאה... ומה קשור אל- הים? והעקדה? ארץ מפוספסת, לא מה שציפינו, שראינו דרך הדמדומים... אולי הים הוא השפע שציפינו למצוא, ובמקומו רק מדבר צחיח... ואיום המאכלת, ארץ של מוות... במקום לברוא כאן מציאות חדשה של חלום, נהייה תוהו ובוהו, סיוט בלילה ללא ירח... או שדימוי הארץ מוליך אותי שולל, והמסע הוא בניבכי הנפש ... מהחלום לשינוי, לארץ חדשה, נופלים לתהום המדבר, לאותם הרגלים רעים, שלא נצליח להיגמל מהן, וסופן שנעקוד את עצמנו, נתמסר למאכלת... אני תוהה... (רצית תגובה- קיבלת!) [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד בוגר... [ליצירה]
תגובות