אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
[ליצירה]
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
ערוגה.. קודם כל- חלילה לך מלהזכיר את המושג "דיגיטלי" לידי :-)
שנית, בכוונה לא העלתי רמת קונטרסט, רציתי שהחתול ייצא כמעין צללית מטושטשת יותר, זה מוסיף לו נופך דרמטי (לטעמי).
[ליצירה]
יוחאי- בדיוק זו הייתה כוונתי (רעש מול שקט), שמחה שמישהו שם לב :-)
ומארי- אז את יכולה להבין לתיסכולו של כל צלם- עד כמה התמונה לא מעבירה את כל החוויה כפי שהיא במציאות. אתמול הים היה מדהים באמת
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
תגובות