אני חושבת שזה קצת סטיגמתי בתור הכללה לכלל הבנים.
דווקא חוסר הנגיעה , נותנת לנו להתקרב לתוך הלב פנימה, ואח"כ כשמותר ע"פ ההלכה לגעת בטוהר עם קדושה ואהבה אמיתית הנובעת מתוך הלב ואינה גופנית גרידא.
לשכלל את האימרה שלך ולומר-"כשומר נגיעה אתה נותן לי לגעת בלב שלך הכי חזק"
אני לא הבנתי מה את מנסה לומר באימרה-ששמירת נגיעה לא נותנת לך להתקרב ללב של זה שאת אוהבת?(אני חושבת ממש ההפך,כפי שכתבתי למעלה)
נראה לי שפספסת משהו.
מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)??
כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
כמה הערות בנושא תגובה ליצירה.
מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן -
האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"?
הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב.
לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים.
כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית.
אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי.
אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר.
. .ההודעה מנוסחת בלשון נקבה אך מכוונת לשני המינים. (וסליחה על העילגות במקרים מסויימים...)
אני חושבת אחרת ממך. (שימי לב לניסוח....)
לדעתי, כשבת אדם כותבת "את/ה טועה", אפשר להעיר לה שבנושאים כאלה אין "צודק/ת" ו"טועה", אך כשבת אדם כותבת "אני חושבת שאת/ה טועה" אין מקום להעיר לה על כך (שוב, לדעתי). אמנם היא השתמשה במילה "טועה", אך היא כתבה גם "אני חושבת", משמע - היא מביעה את דעתה האישית. זה כמו לכתוב "אני חושבת אחרת ממך", או "דעתי שונה מדעתך".
זה נכון, יש צורך להשתדל לנסח את דברינו בעדינות כשהנושאים המדוברים נבעו מעומק רגשותיה של אדמת (נקבה של אדם), אך מותר ואף יפה לחלוק ולפתח דיון על הנושא. אם אדמת מפרסמת יצירה באתר כמו צורה היא רוצה, מן הסתם, לקבל ביקורת על שפת היצירה, צורתה וכו'. אך אם היא מביעה גם רעיון ביצירה ולא רק רגש, סביר להניח שהיא לא מתנגדת לפתיחת דיון בנושא. יש בזה מין היופי.
זו דעתי האישית.
גם חושב שאפשר להגיב על תוכן היצירה, ואם היא יוצרת בי הדהוד של חוסר הסכמה אז אפשר לכתוב את זה.
ובטח ביצירות כמו "במשפט אחד", שקצת קשה להתייחס לפן האומנותי שבהם...
אם הבנתי נכון את היוצרת, אין כוונתה לומר ש "בגלל שאתה שומר נגיעה (במובן המילולי) , בגלל זה אין אני מסוגלת לגעת בליבך"
כוונתה, למיטב הבנתי, היא : "אתה "שומר נגיעה" (במובן המושאל) בכך שאינך מניח לי לגעת בליבך"
-
מטאפורות רבותי , מטאפורות....
[ליצירה]
אני חושבת שזה קצת סטיגמתי בתור הכללה לכלל הבנים.
דווקא חוסר הנגיעה , נותנת לנו להתקרב לתוך הלב פנימה, ואח"כ כשמותר ע"פ ההלכה לגעת בטוהר עם קדושה ואהבה אמיתית הנובעת מתוך הלב ואינה גופנית גרידא.
[ליצירה]
תרשי לי
לשכלל את האימרה שלך ולומר-"כשומר נגיעה אתה נותן לי לגעת בלב שלך הכי חזק"
אני לא הבנתי מה את מנסה לומר באימרה-ששמירת נגיעה לא נותנת לך להתקרב ללב של זה שאת אוהבת?(אני חושבת ממש ההפך,כפי שכתבתי למעלה)
[ליצירה]
פלונית כי"ח
נראה לי שפספסת משהו.
מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)??
כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
"על התגובה"
כמה הערות בנושא תגובה ליצירה.
מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן -
האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"?
הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב.
לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים.
כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית.
אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי.
אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר.
[ליצירה]
הפעם תגובה יותר מהראש
יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש.
אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה.
המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה.
(ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...)
תגובות