כשומר נגיעה,
אתה מקפיד
שלא לתת לי לגעת
בלב שלך.
בואי בשלום
-
חיה ובועטת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יהיה אבסורדי מצידי לומר שזה *נוגע*, נכון? (אבל זה כן. איך שזה כן). [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין כמה בנות אומרת את זה לעצמן בלב. לדעתי המון. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה קצת סטיגמתי בתור הכללה לכלל הבנים. דווקא חוסר הנגיעה , נותנת לנו להתקרב לתוך הלב פנימה, ואח"כ כשמותר ע"פ ההלכה לגעת בטוהר עם קדושה ואהבה אמיתית הנובעת מתוך הלב ואינה גופנית גרידא. [ליצירה]
- [ליצירה] הגבתי למבצע סבתא. הבנתי שאת מדברת על מקרה שקרה לך, ועל דבר ששמת לב א-ליו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועצוב. את אומרת כל כך עדין את אחת מתמונות חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי לשכלל את האימרה שלך ולומר-"כשומר נגיעה אתה נותן לי לגעת בלב שלך הכי חזק" אני לא הבנתי מה את מנסה לומר באימרה-ששמירת נגיעה לא נותנת לך להתקרב ללב של זה שאת אוהבת?(אני חושבת ממש ההפך,כפי שכתבתי למעלה) [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית כי"ח נראה לי שפספסת משהו. מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)?? כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואאא... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] "על התגובה" כמה הערות בנושא תגובה ליצירה. מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן - האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"? הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב. לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים. כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית. אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי. אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! חבל שגילית בסוף את הקאץ'. קוראיך האינטליגנטים, היו מגלים זאת בעצמם ומתפעמים שוב בקריאה שניה ושלישית. ממש יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למ. סבתא קודם כל, תודה על התגובה האוהדת. ולגבי סוגיית סיווג הקטע - פה נכנס הדיון מהי שירה. אני מודה שבקיאותי בנושא היא דלה, ואני מסתמכת רק על ידיעותי כחובבת המילה הכתובה והחרוזה. אני מאמינה שבעידן המודרני החוקים שמאפיינים שיר (משקל, זרימה מסויימת, חריזה) הורחבו ונמתחו, ותחת ההגדרה של שירה יכולים להתקבץ יצירות שונות זו מזו במבנן הטכני. בכל זאת, בחרתי להגדיר את הקטע שלעיל כ"קטע" בכדי לא להיות צמודה כלל למערכת חוקים, מצומצמת או מורחבת ככל שתהיה, בצורת ההגשה. כך יכולתי לנקוט חירות גדולה יותר בבחירת המילים, בשינוי המקצב ועוד. בגדול- משתדלת ללמוד ללכת לפני שאתחיל לרוץ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מתומצת, וחד עד אי-נוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו את זה קודם... ובכל זאת - "ללמוד לעוף נגד כיון הגעגועים". משפט ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם תגובה יותר מהראש יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש. אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה. המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה. (ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...) [ליצירה]
- [ליצירה] כובש! [ליצירה]
- [ליצירה] קטע חזק והקטע העוד יותר חזק - להכיר 'בעולם האמיתי' את האדם שכותב את המילים הנהדרות הללו.... שמחה לראות שאתה כאן!! [ליצירה]
- [ליצירה] שחף אין שום בעיה עם השמות, אבל בסיפורים שמבוססים על מציאות, אנשים מתחילים לחשוב שהם מזהים את עצמם או מישהו שהם מכירים.... [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, יצירותייך מותירות אותי נרעדת, נרגשת ומחוסרת נשימה. תודה לך, ערוגה יקרה. ------------------------------------ ותודה גם לך, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] איטית שכמוני בכל זאת הגעתי לכאן - למרות הכל. ואיך שהתמוגגתי. את מצויינת! [ליצירה]
תגובות