כשומר נגיעה,
אתה מקפיד
שלא לתת לי לגעת
בלב שלך.
בואי בשלום
-
חיה ובועטת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יהיה אבסורדי מצידי לומר שזה *נוגע*, נכון? (אבל זה כן. איך שזה כן). [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין כמה בנות אומרת את זה לעצמן בלב. לדעתי המון. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה קצת סטיגמתי בתור הכללה לכלל הבנים. דווקא חוסר הנגיעה , נותנת לנו להתקרב לתוך הלב פנימה, ואח"כ כשמותר ע"פ ההלכה לגעת בטוהר עם קדושה ואהבה אמיתית הנובעת מתוך הלב ואינה גופנית גרידא. [ליצירה]
- [ליצירה] הגבתי למבצע סבתא. הבנתי שאת מדברת על מקרה שקרה לך, ועל דבר ששמת לב א-ליו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועצוב. את אומרת כל כך עדין את אחת מתמונות חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי לשכלל את האימרה שלך ולומר-"כשומר נגיעה אתה נותן לי לגעת בלב שלך הכי חזק" אני לא הבנתי מה את מנסה לומר באימרה-ששמירת נגיעה לא נותנת לך להתקרב ללב של זה שאת אוהבת?(אני חושבת ממש ההפך,כפי שכתבתי למעלה) [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית כי"ח נראה לי שפספסת משהו. מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)?? כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואאא... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] "על התגובה" כמה הערות בנושא תגובה ליצירה. מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן - האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"? הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב. לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים. כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית. אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי. אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף גם על אצלכם היצירה מופיעה בצורה לא הגיונית (חסרות שורות או שאינן במקומן)? משהו משתגע לי ביצירה. ממש לא התכוונתי לכתוב נונסנס. אוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסימה אחת קראתי את השיר שלך, ומיד חזרתי לרשימת היצירות שלך וקראתי כמה מהן (את האחרונות) ברצף. את כותבת נהדר, את מרתקת. פותחת צוהר לתוך עולם מלא - אבל אני שחסרה את מפת הקוד, יודעת שאת המילים אני אמנם לא מבינה, אבל את הדמעות שפתאום זורמות לי על הפנים - אני מבינה ועוד איך. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מתומצת, וחד עד אי-נוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] הרשה לי להיות טכנית בלבד אהבתי את העובדה שיש לך סגנון מגובש (יחסית) בהגשת יצירותיך. ניתן לזהות את החתימה האישית. הסרבול המכוון (או שלא?), זה שדורש לקרוא לפחות פעמיים כל משפט ולגלות בו משמעויות נוספות, שבקריאה ראשונה אולי פוספסו. הרבדים - בהסרת כל שכבה מתגלה עוד אחת, אוצרת בתוכה מטענים נוספים, הצובעים את המילים בגוונים נוספים. העומק. האומץ. ואפסיק כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למ. סבתא קודם כל, תודה על התגובה האוהדת. ולגבי סוגיית סיווג הקטע - פה נכנס הדיון מהי שירה. אני מודה שבקיאותי בנושא היא דלה, ואני מסתמכת רק על ידיעותי כחובבת המילה הכתובה והחרוזה. אני מאמינה שבעידן המודרני החוקים שמאפיינים שיר (משקל, זרימה מסויימת, חריזה) הורחבו ונמתחו, ותחת ההגדרה של שירה יכולים להתקבץ יצירות שונות זו מזו במבנן הטכני. בכל זאת, בחרתי להגדיר את הקטע שלעיל כ"קטע" בכדי לא להיות צמודה כלל למערכת חוקים, מצומצמת או מורחבת ככל שתהיה, בצורת ההגשה. כך יכולתי לנקוט חירות גדולה יותר בבחירת המילים, בשינוי המקצב ועוד. בגדול- משתדלת ללמוד ללכת לפני שאתחיל לרוץ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] באיחור אופנתי אבל וואו. אם האופן שבו את כותבת משקף את הדרך בה את חיה, אז - אשרייך! [ליצירה]
- [ליצירה] נו, מה?! נפלא!!! חייכתי לי כל זמן הקריאה. בלי בושה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הפעם צר לי חתלתול, הפעם לא אצטרף למהללים. אתה בודאי יודע עד כמה אני מוקירה את יצירותיך ומילותיך, ודברי שלי באים ממקום של הערכה עמוקה. התחושה בעת קריאת הסיפור, היא של סיפור חינוכי. מסר, מוסר השכל. מאחר ודומה שהסיפור נועד לשרת מטרה זו, כל הדמויות בספר, מאופיינות בעומק לא מספק ובחד מימדיות - אמת מול שקר, רגישות מול אטימות, צדק מול עוולה. מהיכרות עם יצירותיך הקודמות למדתי על הדרך המופלאה שלך להעביר באופן רגיש ומדוייק סיטואציה מסויימת, הלך נפש, וזאת באופן מושכל, לא מתחנף ואינטילגנטי. כאן, לצערי, אני חשה שהסיטואציות פשטניות, מובנות מאליהן. אמנם קיימים רעיונות מעניינים (שמות הדמויות, המציאות העתידנית המתוארת), אבל הסיפור חסר את נגיעת מכחולך, שיפיח בו נשמה, את אותו מבט עמוק וייחודי שהכרתי ב"אטרופיה", "אפסילון", ו"הרצאה קצרה בדבר טיבם של מספרים" (רשימה חלקית בלבד...). (לא בקלות נכתבו המילים שלעיל. מקוה שהכונה הובנה) [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו את זה קודם... ובכל זאת - "ללמוד לעוף נגד כיון הגעגועים". משפט ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אפלטוני כשהם היו בני 16 הקשר היה אפלטוני. את יודעת - "ידידות". אבל כשהוא היה ב"הסדר" והיא בשירות לאומי , הם קלטו שיש כאן משהו קצת מעבר.... [ליצירה]
תגובות