על האף גיליתי נמש
המעיד שעשיתי, אמש,
אהבה עם השמש
(בלי אמצעי הגנה).
בואי בשלום
-
חיה ובועטת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה מתוק! (יכול להיות שכדאי לוותר על הסוגריים, נדמה לי שהם קצת מקהים את החידוד, אבל אני לא בטוח) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, מתוק, צעיר, חינני, מרענן להפליא.. ראוי להיות מוכתר למשפט החמוד ביותר של השנה.. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט... אני עם הסבתא. [ליצירה]
- [ליצירה] יו. איזה כיף לחייך ככה באמצע הלילה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אמש זה לא ביטוי לערב? כי יש בעיה מסוימת לדבר עם השמש בערב, לפחות לחלקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עליתם עלי... אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש. מסתבר שכאן, זה עובד אחרת. הממ, מה נעשה? אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס? אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] הם ההורים שלך?!? ואני חשבתי שהיה ביניהם משהו אפלטוני בלבד.. ו"אמש" אפשר לומר על הכל. (לפני אמשיים, למשל, הייתי בבריכה). :)) [ליצירה]
- [ליצירה] הרשה לי להיות טכנית בלבד אהבתי את העובדה שיש לך סגנון מגובש (יחסית) בהגשת יצירותיך. ניתן לזהות את החתימה האישית. הסרבול המכוון (או שלא?), זה שדורש לקרוא לפחות פעמיים כל משפט ולגלות בו משמעויות נוספות, שבקריאה ראשונה אולי פוספסו. הרבדים - בהסרת כל שכבה מתגלה עוד אחת, אוצרת בתוכה מטענים נוספים, הצובעים את המילים בגוונים נוספים. העומק. האומץ. ואפסיק כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה קצת באיחור יופי של קטע! אתה יודע איך 'לתפוס' סצינה ולהעבירה לקורא. מרגישה כאילו אני ממש נמצאת שם, מעבר לכתפך.... [ליצירה]
- [ליצירה] קטע חזק והקטע העוד יותר חזק - להכיר 'בעולם האמיתי' את האדם שכותב את המילים הנהדרות הללו.... שמחה לראות שאתה כאן!! [ליצירה]
- [ליצירה] עליתם עלי... אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש. מסתבר שכאן, זה עובד אחרת. הממ, מה נעשה? אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס? אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הפעם צר לי חתלתול, הפעם לא אצטרף למהללים. אתה בודאי יודע עד כמה אני מוקירה את יצירותיך ומילותיך, ודברי שלי באים ממקום של הערכה עמוקה. התחושה בעת קריאת הסיפור, היא של סיפור חינוכי. מסר, מוסר השכל. מאחר ודומה שהסיפור נועד לשרת מטרה זו, כל הדמויות בספר, מאופיינות בעומק לא מספק ובחד מימדיות - אמת מול שקר, רגישות מול אטימות, צדק מול עוולה. מהיכרות עם יצירותיך הקודמות למדתי על הדרך המופלאה שלך להעביר באופן רגיש ומדוייק סיטואציה מסויימת, הלך נפש, וזאת באופן מושכל, לא מתחנף ואינטילגנטי. כאן, לצערי, אני חשה שהסיטואציות פשטניות, מובנות מאליהן. אמנם קיימים רעיונות מעניינים (שמות הדמויות, המציאות העתידנית המתוארת), אבל הסיפור חסר את נגיעת מכחולך, שיפיח בו נשמה, את אותו מבט עמוק וייחודי שהכרתי ב"אטרופיה", "אפסילון", ו"הרצאה קצרה בדבר טיבם של מספרים" (רשימה חלקית בלבד...). (לא בקלות נכתבו המילים שלעיל. מקוה שהכונה הובנה) [ליצירה]
- [ליצירה] נו, מה?! נפלא!!! חייכתי לי כל זמן הקריאה. בלי בושה. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, יצירותייך מותירות אותי נרעדת, נרגשת ומחוסרת נשימה. תודה לך, ערוגה יקרה. ------------------------------------ ותודה גם לך, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] "על התגובה" כמה הערות בנושא תגובה ליצירה. מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן - האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"? הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב. לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים. כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית. אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי. אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] בקצרה א. תודות מעומק הלב. ב. חלק זה הוא חלק שני ואחרון. ג. לא יודעת לכתוב "סופים טובים", מעדיפה את בוגדנותה של המציאות. כזאת אני. (בוב"ש, מהר לספת הפסיכולוג!) [ליצירה]
- [ליצירה] קטע חזק בלי מסכות, בלי משוא פנים. היוצר משייף את עורנו בנייר זכוכית גס. לא מאפשר להשאר אדישים. בוב"ש, כחובבת שוליים מושבעת - מצדיעה. [ליצירה]
תגובות