אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
אוי, זה מעולה!!!
צחקתי וצחקתי וצחקתי עד שגיליתי שככה זה גם אצלי, ואני בכלל שונאת נמשים!
נראה לי שכקטע המשך לקטע שלך היו צריכים לכתוב את "נמשים זה שמחה" :))
קטע מעולה.
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
[ליצירה]
לא הפעם
צר לי חתלתול, הפעם לא אצטרף למהללים.
אתה בודאי יודע עד כמה אני מוקירה את יצירותיך ומילותיך, ודברי שלי באים ממקום של הערכה עמוקה.
התחושה בעת קריאת הסיפור, היא של סיפור חינוכי. מסר, מוסר השכל.
מאחר ודומה שהסיפור נועד לשרת מטרה זו, כל הדמויות בספר, מאופיינות בעומק לא מספק ובחד מימדיות - אמת מול שקר, רגישות מול אטימות,
צדק מול עוולה.
מהיכרות עם יצירותיך הקודמות למדתי על הדרך המופלאה שלך להעביר באופן רגיש ומדוייק סיטואציה מסויימת, הלך נפש, וזאת באופן מושכל, לא מתחנף ואינטילגנטי.
כאן, לצערי, אני חשה שהסיטואציות פשטניות, מובנות מאליהן. אמנם קיימים רעיונות מעניינים (שמות הדמויות, המציאות העתידנית המתוארת), אבל הסיפור חסר את נגיעת מכחולך, שיפיח בו נשמה, את אותו מבט עמוק וייחודי שהכרתי ב"אטרופיה", "אפסילון", ו"הרצאה קצרה בדבר טיבם של מספרים" (רשימה חלקית בלבד...).
(לא בקלות נכתבו המילים שלעיל. מקוה שהכונה הובנה)
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
תגובות