אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
אוי, זה מעולה!!!
צחקתי וצחקתי וצחקתי עד שגיליתי שככה זה גם אצלי, ואני בכלל שונאת נמשים!
נראה לי שכקטע המשך לקטע שלך היו צריכים לכתוב את "נמשים זה שמחה" :))
קטע מעולה.
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
[ליצירה]
תגובה למ. סבתא
קודם כל, תודה על התגובה האוהדת.
ולגבי סוגיית סיווג הקטע -
פה נכנס הדיון מהי שירה. אני מודה שבקיאותי בנושא היא דלה, ואני מסתמכת רק על ידיעותי כחובבת המילה הכתובה והחרוזה.
אני מאמינה שבעידן המודרני החוקים שמאפיינים שיר (משקל, זרימה מסויימת, חריזה) הורחבו ונמתחו, ותחת ההגדרה של שירה יכולים להתקבץ יצירות שונות זו מזו במבנן הטכני.
בכל זאת, בחרתי להגדיר את הקטע שלעיל כ"קטע" בכדי לא להיות צמודה כלל למערכת חוקים, מצומצמת או מורחבת ככל שתהיה, בצורת ההגשה.
כך יכולתי לנקוט חירות גדולה יותר בבחירת המילים, בשינוי המקצב ועוד.
בגדול- משתדלת ללמוד ללכת לפני שאתחיל לרוץ :-)
[ליצירה]
אכן אפלטוני
כשהם היו בני 16 הקשר היה אפלטוני. את יודעת - "ידידות".
אבל כשהוא היה ב"הסדר" והיא בשירות לאומי , הם קלטו שיש כאן משהו קצת מעבר....
[ליצירה]
"על התגובה"
כמה הערות בנושא תגובה ליצירה.
מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן -
האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"?
הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב.
לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים.
כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית.
אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי.
אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר.
תגובות