אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
אוי, זה מעולה!!!
צחקתי וצחקתי וצחקתי עד שגיליתי שככה זה גם אצלי, ואני בכלל שונאת נמשים!
נראה לי שכקטע המשך לקטע שלך היו צריכים לכתוב את "נמשים זה שמחה" :))
קטע מעולה.
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
[ליצירה]
אכן אפלטוני
כשהם היו בני 16 הקשר היה אפלטוני. את יודעת - "ידידות".
אבל כשהוא היה ב"הסדר" והיא בשירות לאומי , הם קלטו שיש כאן משהו קצת מעבר....
[ליצירה]
בקצרה
א. תודות מעומק הלב.
ב. חלק זה הוא חלק שני ואחרון.
ג. לא יודעת לכתוב "סופים טובים", מעדיפה את בוגדנותה של המציאות.
כזאת אני.
(בוב"ש, מהר לספת הפסיכולוג!)
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
[ליצירה]
הפעם תגובה יותר מהראש
יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש.
אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה.
המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה.
(ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...)
תגובות