[ליצירה]
מקסים מקסים מקסים!
אהבתי את הכתיבה שלך במיוחד את ה... מקצב? משהו באיך שהמילים התנגנו לי בראש כשקראתי..
הרעיון של יצירת ה"ידידים" שלך בשעת שפל מצא חן בעיני, קצת מזכיר סיפור לילדים. קצת.
עם חברים כאלה אתה לא צריך אוייבים ;-)
מקווה שהמצב השתפר/ישתפר...
[ליצירה]
במשפט אחד ניתן לרכז את שירך:
כי כל אדם הוא עולם ומלואו.
העולם המקביל שלך הינה פנטזיה רגעית וטוב שכך.
שיר הכתוב בשפה מדוברת המעביר את הקורא
בקלילות אל השתלשלות מחשבותיך לכל אורכו.
בסיכום: פשוט, קולע, טוב, לעתים מעלה חיוך.
מאחר ונהנתי ואהבתי מאד, נתונה לך תודתי:
חיים
[ליצירה]
אם זה לא בא, אל תכריח.
תנוח, זה יגיע בסופו של דבר, ואז, תפוס את הרגע.
יש מקום לתקן מעט, ולדעתי לקצר את השורות.
מעבר לכך, יפה ביותר וכתוב בכנות מדהימה.
תודה!
[ליצירה]
תיאור נהדר של אותה ממלכה רחוקה.
כתיבה מושלמת.
אך איני מסכים, שכן יש המון יופי באותו מקום קפוא, בו המים עומדים במקומם. רק צריך לחפש את האור מבעד לענני הערפל.
עבודה טובה של שינוי צבע הכתב.
תודה לך!
[ליצירה]
חרוזים בים בים
אז בנוגע לחריזה, נכון לא כתבתי חריזה מושלמת.
זה דורש יותר מדי חשיבה, והדעפתי פשוט כתיבה קולחת מאשר לעצור כל רגע לחשוב כיצד אסיים את המשפט שאותו התחלתי.
בנוגע לסיום של המשפטים, שכי שציינת אינם באמת חרוזים, אני לא כל כך שולט בכך, אני פשוט כותב, ובמקביל המנגינה מתנגנת אצלי בלב. יוצא שהשורות מסתיימות מעצמן בהברה דומה לזו שקדמה להן. לעיתים זה קורה הרבה, ואז נוצר לי בית ארוך, שכול השורות בו מסתיימות באותן הברות.
אבל כמובן חריזה היא אמצעי חשוב, אני אבדוק עוד היום חוקי החריזה (תודה לאל על גוגול) ותראה בשיר הבא ;)
[ליצירה]
ה\מממ
אני עדיין לא רואה טוב בגלל תוצאות הבגרות אבל :S
**
שמש שולחת קרניים ראשונות
מגיעה לפינות נסתרות חשוכות
**
באים ונוגעים במקומות כואבים
מנשקים מלטפים הפצעים
**
[ליצירה]
תודה רבה לך, אני מאוד מעריך את העובדה שטרחת לקרוא את כול שירי ואני באמת מודה לך על כך. שים לב שכול השיר מחורז, הבית הראשון מחורז בהתאמה עם השני, בשביל ליצור קשר בין שניהם, זהו למעשה בית אחד ארוך. אני מבין שחרוזים עשויים להיות גורם שלילי לפעמים, אבל לדעתי זה מכניס מקצב לשיר