הדיו שלא כתב אף אות

 

לפעמים,

נגמרות המילים,

נותרים אלימים

 

אין מה לומר,

הדיו נוטף על הניר

והוא חלק עירום

קורא תיגר,

מה תכתוב היום?

ומה מחר?

 

והשורות קטועות,בודדות

והכתיבה כבר לא קולחת,

והראש חיושב על חריזה מגוחכת,

כמו אורחת ומקלחת

 

ויש לי מעין סמיילי עצוב כזה על הפנים

כי אני כבר לא מסוגל

לגרום לכולם להפנים

מה אני חש בפנים