הרהורים על חיים ומוות
וביום בו אתעייף קלות,
ברגע שבו ארווה נחת די
ואעצום את עניי העייפות
ואסף אל אבותיי
ביום ההוא
מי יזכור את שמי?
מה יוותר ממני?
מה יקרה ביום ההוא?
האם זכרוני יתנדף כמו עלה ברוח
גורלו להישכח בדפי ההיסטוריה האבוקים
סתם עוד איש שמת וחי
ואיתו כל הישגי החיים
אחר דור או שניים
אחר שגם ילדי ונכדי ייעלמו
מי יזכור אותי וחיוכי הצחור
מי ידע כלל על עצם קיומי- דרור?
האם זו היא אכן דרך העולם?
האם כך אכן דור בא ונעלם
בלי שיהיה לך כלל דבר לעשות
מלבד להשלים עם המציאות
איש לא יזכור אותי
ביום שלאחר מותי
אך השאלה לא יקרה ביום ההוא
אלא מה יקרה בימים שלפניו.
