חורף בא

טיפה נופלת ומתיזה

דמעה זולגת ומגלה.

עננים ממעל נעם בשלווה

ועל הכול מקפחת אשליה.

ציפורים שרות ומציצות בקול,

ילדים מקפצים בשלוליות במחול.

עלים יבשים עפים בנושב קריר,

ועל הכול מציץ הזמיר.

לפתע פתאום צצות מטריות,

כמו אחר גשם כשצצות פטריות

אנשים רצים לתפוס מכסה,

ועל כולם מביט הבורא.

טיפה נופלת ומתיזה,

דמעה זולגת ותגלה

מביט מהחלון, מביט בהמון וחושב,

איזה יופי מלבלב...