פרק שישי
במכת גרזן חזקה ניפץ הזקן בול עץ נוסף להאכיל את המדורה הטופחת. ארנבים לא מבושלים היו חסרי טעם בצורה מגעילה.
תביא לי את הנבלה שתלויה שם הזקן הצביע לעבר צמרת אחד מהעצים, שם היה תלוי בפיסוק איברים ארנב קטן מידות.
בחוסר רצון מובהק אלפרון מילא אחרי הדרישה, הוא הלך ונעמד מספר צעדים מתחת לארנב שהונף הרחק מעבר להישג יד.
איך תלית את המלכודת כל כך גבוה? אלפרון שאל את הזקן שהיה עסוק במציאת בולים מתאימים למדורה.
הא, אתה חושב שכולם בטלנים כמוך? אמר בזלזול.
בזמן שאתה יושן יש אנשים שמטפסים בשביל לשים את האוכל על הצלחת שלך! הזקן נכנס לעוד אחד מהרגעים הבלתי יציבים שלו, אלפרון החליט.
ותמהר! הזקן כבר התחיל לאבד את הסבלנות, ובמקום לתגן בשר ארנב משובח החליט להסתפק בדבר הבא הכי טוב. בתנועה מהירה הוא הצליח ללכוד לטאה קטנה. ועכשיו היה עסוק במלאכת השיפוד שלה על מקל.
במבט נוסף אלפרון גילה שהארנב ניצב גבוה מאוד מעל לראשו, יותר גבוה משציפה בהתחלה. לטפס על העץ חשש מדי מכדי להוריד את הארנב בהצלחה. החיה ניצבה כל כך גבוהה באוויר שאפילו לא יכל היה לראות את כולו ברור. לזקן בוודאי יש יכולת טיפוס מדהימה אם הוא הצליח לפרוס את המלכודת כל כך גבוה באוויר.
מגרד את פדחתו קלות אלפרון התחיל מהרהר בסוגיה. איך יצליח לחלץ את הארנב. הוא התכופף והרים מספר אבנים בגדלים שונים. מכוון עם עין אחת חצי עצומה זרק אותם הרחק מעלה. הם כבר לא חזרו. אחרי שהמתיר על הארנב שהיה כלוא למעלה מספר כל כך גדול של אבנים עד שידיו כאבו החליט לעבור לאפשרות הבאה. הוא הוציא את הסכין שהיה על אבזם חגורתו וכיוון מעלה. כישורי הצליפה שלו היו מעולים, אבל אפילו הצלף הטוב בעולם יתקשה לפגוע במטרה כל כך לא נוחה במרחק כל כך גדול. מוציא אגודל ומאריך את הרוח אלפרון הטיל את הפגיון מעלה, מעלה. חותך את האוויר פגע הפגיון בכל הכוח בחבל שהתנדנד ברוח ומשקל הארנב. מזדעזע מעוצמת המכה החבל הלך אנה ואנה. נשאר עדיין תלוי הרחק באוויר.
לעזאזל אלפרון קילל את עצמו. הוא פגע בחבל בחלק האחורי של הפגיון, בקת הלא חדה.
האפשרויות התחילו לאזול. אלפרון השיב לעצמו את הפגיון והתחיל לחשוב. פגיע בחוט היא בלתי אפשרית ממרחק כזה, הארנב הוא מטרה יותר הגיונית החליט.
נוו... מה עם הארנב שלי? הזקן קטע את קו מחשבותיו.
בצעדים מהירים הוא הופיע לידו מה אתה עושה פה?
אלפרון מופתע מאופי השאלה ענה מוריד את הארנב!
הארנב בכלל בצד השני! הזקן הצביע לעבר עץ נמוך, אלפרון עוקב במבט הופתע לגלות ארנב עומד בטווח נגיעה מספר צעדים ממנו.
אזזז. אזז... התחיל למלמל מה זה? אמר והצביע למעלה בחוסר אמון, הזקן הזה היה מטורלל ללא ספק.
זאת מלכודת ציפורים. הם רואים את הארנב, אתה יודע חיות טרף וכאלה הוא עשה הפוגה והדגים בידיו כיצד ציפור מנפנפת בכנפיה. בזים וכאלה, הם רואים את הארנב ויורדים לקחת אותו. ואני מוריד אותם אם תומפסון החביב והטוב הזקן חייך והוציא את האקדח שלו. מלטף אותו בחום.
תומפסון הוא מהאקדחים הראשונים אתה יודע... אקדח מצויין, יש לו עוצמת אש וטווח של רובה גדול פי ארבעה מגודלו.
קניתי אותו בחמישים אלף דוקטים, היחיד מסוגו בעולם.
אלפרון הביט חזרה לעבר המבט הסתום של הזקן שהיה קבוע בו. במקום העיניים האדומות חזרו למקומם אותם עיניים תכולות כחולות.
היה זה לפני שנים רבות, כשהייתי נסיך צעיר. אבי, המלך החליט שאני ראוי. שאני מוכן, וכך הלכתי לפקח על עסקת הנשק הראשונה. נשק חם, רובים אקדחים. הכל! ושם אני קניתי את האקדח הזה. את תומפסון. דמעות עכשיו זלגו מעיניו הדומעות של הזקן.
זאת הייתה העסקה הכי מוצלחת שנעשתה בטחום הנשק כבר עשרות שנים, והייתי שם רק בן שמונה עשרה... היה לי עתיד מזהיר, עתיד מצוין. ואז הגיע המהפכה, ואז הכל נהרס. כל האדמות האלה היו צריכים להיות שלי!
אלפרון, חושש להוציא את הזקן מהזיכרונות העמוקות שאליו נקלע. חושש להרוס את הקסם שעלה לאט. איזו מהפכה? מה קרה? בקול שקט וענייני כפי שהתאפיין בו כל כך. מפלל כול כך שלא יהרוס את הקסם שאליו נקלע הזקן בשנית זה יומיים.
מה? מה זאת אומרת מה קרה? הארנב נתלה שם על העץ ואתה לא מזיז ת´תחת, תוריד לי כבר את הבשר! הלטאה לא הייתה משביעה מספיק, ובכלל הפסים הצהובים לא היו טעימים.
לעזאזל אלפרון לחש. הזקן בהחלט היה מטורלל...
