כנגד ארבעה בנים דיברה קצינת הקישור. שחר הוא מפקד הכוח. שוכר בשינקין עם שותף. מברמן בלילות באלנבי. שלשה עגילי מתכת עבים, קמאיים משהו, מכוערים, סטייל קפטיין קוק מספינת שודדי הים. שנים באוזן שמאל, אחד בנחיר השמאלי. תחביבים: אלכוהול, סקס ועשב מתוק. והרבה. לא לגמרי ברור שהוא לא תחת השפעתו ברגעים אלו. מאידך, בקו הקודם כשהוא נתקל במחבל בצפון הרצועה, הוא דווקא גילה תעצומות קור רוח סטייל סיפורי אהוד ברק והלובן בעיניים. ואחרי יומיים של הלם, חזר שוב לסוטול מתוח. נדיר לשמוע אותו משוחח עם מישהו. גם כשיוצאות הברות מפיו, המדובר בדרך כלל בצחוק מסטולי מתכתי משהו אך מתגלגל. כרגע יש לו מישהי. ממלצרת בבלפור. לא מבין למה הוא צריך לבוא כל שנה לשמור על האינדיאנים הדתיים האלו. שלומי הכפרה דווקא לא סוגר ת'פה ליותר מ'תוך כדי דיבור'. בשנתיים האחרונות, הוא נכנע לקרחת שמאונס והקיף אותה בקרחת מרצון, מה שדורש ממנו להשקיע כל בוקר. האשה, כפרה עליה, עוזרת. הוא מחסנאי בחברת היי-טק גדולה, ולא מזמן הצליח לסדר לאשתו משרה של מתכנתת. אין אצלו בעיקרון בני אדם אלא רק 'נשמה', 'נסיך', 'תותח על', 'גבר' וכאלה. הוא מבית דתי ולמד במדרשייה, אבל כבר לא בקטע. יענו, עדיין מאמין ושומר כשרות וחגים, וגם לא עושה את זה עם אשתו כשיש לה וכמה ימים אחר כך ליתר ביטחון. הוא בעד שרון בעיקר כי הוא נגד מי שנגדו. אתמול הוא התגאה שהשנה היה פעם ראשונה בתיאטרון, אבל לא הצליח לתפוס את אשתו בטלפון כדי שתזכיר לו באיזו הצגה. סאני רק חזר לפני שנתיים מאיזה אי צרפתי טרופי. הוא עבד שם שבע שנים ועשה ביג מאני. אצל סאני, כל חלקיק ברובה מזכיר איזה אבר של אשה. כבר אמר פעם מישהו שהעולם הוא אדם גדול, אז אצל סאני הוא ממין נקבה. סוג של פמיניזם. כל הנחלים של סאני זורמים אצלו אל המיטה, היא תקוותו ואחריתו, היא חייו ואורך ימיו. הוא לא מסוגל להבין איך אנחנו בכלל יכולים לחיות ככה, בלי. הוא חושב שבגידות זה חלק מהחיים וצריך לזרום עם זה. אני תוהה אם בכלל מושג כמו קדושה יכול להידבק באדם כזה, או שפשוט יש מקרים שבכל מקרה, אין מצב. הוא חזר לארץ בשבוע של חומת מגן ומייד הרים טלפון לגדוד ודרש שיחזירו אותו למרות שבהיעדרותו נפלט מהמחשב. לא יכול להיות שתהיה מלחמה ואני אשב בבית, הסביר. מחר בערב, ישלים לנו מניין בערבית של מוצאי החג. די מפליא אותו שאיציק יודע את כל התפילה בעל-פה ולא מסתכל בספר. אמציה יקבל בסוף השנה את הסמיכה לדיינות ויתחיל להגיד שיעור בגמרא בעיון באיזה הסדר. אמציה מאוד מוטרד מהשמועות שהרב מ' הקפיד לאחרונה על תלמידי שיעור ד' בישיבה, ויש תולים את הקפידא בתרעומת על שיטת לימוד הגמרא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שהונהגה השנה בישיבה למורת רוחו של המשגיח שליט"א, שממשיך את דרכו של מרן מייסד הישיבה מעתיק השמועה. במעין מרד נעורים מאוחר ואוונגרדי, צבע השנה אמציה בצעד לא אופייני את פתילי ציציתו בתכלת, ולדעתו גם אם אין המדובר בתכלת של התורה הרי לכולי עלמא זה לא לעיכובא אז למה לא לצבוע? ואני, אני חושב לי שרבו מעשיך ה' ושכולם בחכמה עשית. ואיזה משעמם היה לי פה אם זה לא היה כך. ותוהה לי, מה ידביק אותנו כל כך טוב אחרי שכבר לא יהיה לנו מישהו משותף להרוג אותו.