את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
אורי אורי אוריאל
שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא.
וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין.
חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית.
ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה.
מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי)
ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון.
אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה.
בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ".
סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל".
עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד.
[ליצירה]
...
חתלתולייייי- סיפורי אוטובוס! בא לפה.
*
אנד איזנט איט איירוניק. דונט יו ת'ינק?
<וסחתיש על השורה שהבאת ב"פרטים על עצמך". אלפא וויל. אתה פסדר אתה>
וולקאם. תהיתי כמה זמן יקח לך. תהיה נוספת לי- מתי תשנה את הניק למשהו קליט יותר.
חוץ מזה - כתוב יפה.
היה בטוב.
סוערה-אנד דאטס מיי פריינד, איז וואט דיי קול, קלוז'ר...
[ליצירה]
יו!
יפה!
ובהזדמנות זאת אתנצל מראש שאני לא כל כך באתר לאחרונה.
המחשב שלי קצת חולה...
כשהוא יחזור מהרופא מחשבים- אבקר יותר ביצירות שלך ובכלל :)
שבת של אור!
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
[ליצירה]
למישהי אחת החמודה
את כל כך צודקת! הנה שיניתי.
והפעם זה לא היה בגלל שאני כל כך גרועה במתמטיקה- אלא בגלל שמלכתחילה הדירוג היה שונה- שיניתי אותו בהמשך אבל לא את ההפרש...
תודה על התיקון,
סוערה.
[ליצירה]
...
מתקרבת, מתה עליך...
אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה!
ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"?
וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים.
רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים.
[ליצירה]
מיגה און של אמא
זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה.
אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...)
חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר.
והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב.
את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס.
בין היצירות הטובות שלך, לדעתי.
סוערה.
תגובות