את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
...
אורנה, גם לי מתחשק להפליק לטיפוסים כאלה, אבל מהיכרות קרובה איתם- הם כל כך מתוקיייייייייייייייייייייים.
ותאמיני לי שהם מכים על חטא ומנערים את עצמם- רק בשקט בשקט, שלא נראה שהקרח נשבר.
:)
...מנסיון.
[ליצירה]
ובכן
כל הכבוד על היוזמה. זה עסק לא פשוט לעסוק בתרגום ובעיקר כשמדובר בקודש הקדשים :)
אני עם ההערות של החתלתול, ומוסיפה עניין אחד:
יש לענ"ד מקום להוסיף בסוף התרגום- את היצירה המקורית.
בהצלחה!
[ליצירה]
הללויה
טוב שכשמכוונים אליך אקדח וירטואלי מעושן ומאיים- אתה מהין להגיב.
(או שצריך להתחנף ולומר לך שאתה ההשראה?)
אמנם עוד שלושים---
אבל כבר מתגעגעת.
תגובות