את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
היי מטר :)
קודם כל- ברוכה הבאה.
שנית, זה לאו דווקא העניין של "המכנסיים האדומות". קשה למצוא בחורים דתיים שימצאו את עיסוקם בתחום המתואר בסיפור (אמנות).
אבל יש כמה כאלה, עם אומץ לתת דרור ליצרים כגון אלה- ועם זאת לשמור עד כמה שניתן על אמות המידה ההלכתיות והדתיות.
אל תתייאשי. בהחלט יש כמה כאלה.
מכירה כמה אישית.
[ליצירה]
אין מה לומר
סאגה משפחתית מורכבת עם אסוציאציות כמקובל בספר הענק ההוא, תלמוד, שאין בו אפילו ציורים...
אהבתי ממש. אכן טלנובלה.
חשבת פעם להשתתף כתסריטאי ב"חצר"?
=)
ותודה למי שהפנה אותי לפה.
סו.
[ליצירה]
...
איילת, זה מה שעובר להם בראש כשהם רואים יפהפיה כמוך.
הם הרי לא ידלקו על מוטאציה, לא משנה עד כמה צחוק הפעמונים שלה יהיה משובב.
סו, חייבת להליח בציניות מרושעת <לא כלפיך, חלילה. כלפי הבנים הכל כך כל כך... אנושיים>
[ליצירה]
:) חייכתי.
ולקנגורו בת קוראים קנגורה. או קנגורורה. איך שתרצה.
ולעניין היצירה- מה זה משנה אם היא לא גורו או כן גורו- העיקר שזו חיה סימפאטית להפליא.
תגובות