את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
מנחם תסלק את הדבר הזה מכאן.
זו לא יצירה ולא כלום. זה גועל נפש!
קלטנו שהאיש תמהוני וראוי לו אישפוז כפוי באברבנאל- צריך גם לקרוא את המיץ של הזבל בכתבים המטורפים שלו?!
מנחם,
זה לא ראוי להיות כאן.
[ליצירה]
סגירת עניין
זה דבר כואב תמיד.
יקירתי- הזכיר לי נשכחות.
אני יודעת שמצד עצמי הייתי מוותרת על תיאורי האינטימיות (אין כאן ביקורת אישית רק עצה)
ומאידך- אולי זה מה שהקשה על הפרידה.
מקווה שדברים יסתדרו, ילדה.
סו.
תגובות