את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
ובכן
כל הכבוד על היוזמה. זה עסק לא פשוט לעסוק בתרגום ובעיקר כשמדובר בקודש הקדשים :)
אני עם ההערות של החתלתול, ומוסיפה עניין אחד:
יש לענ"ד מקום להוסיף בסוף התרגום- את היצירה המקורית.
בהצלחה!
[ליצירה]
וואו
כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך.
"מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו.
אבל כולם זכאים. כולם מקבלים.
ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות.
התאהבתי בך, ילדונת:)
[ליצירה]
מתבוננת...
חלילה,
דווקא השורות האלה שציינת הן כל כך ההיפך ממה שעובר עלי.
כל כך חסרות אקטיביות...
ואכן אדמיאל קוסמן הוא דמות... מעניינת :)
סוערה, משפרת את יכולותיה הדיפלומטיות.
תגובות