אם אפשר היה
רק התחלפות המבטים
ללא כלום.
פעימות של מבטים
נוגעים בנקודה
מעוררים אותה,
ודי.
בלי להכביר מילים מהוססות
מחושבות.
זריקה של פְּנים
אל פְּנים,
כמחיאת כף
יחידה
שהדהודה
לאורך כל היום.
לתקשורת הכי בלתי אמצעית, להבנה מוחלטת ומיידית. תמיד היא קיימת.
וכמו שהיא תמיד קיימת, היא לעולם לעולם לא ממומשת.
אולי באגדות.
ובדיוק משום כך, כמיהה זו, אנושית ככל שתהיה, היא לדעתי הרת אסון.
אני מנסה לאחרונה להפנים שלעולם לא יוכל אדם להבין, באמת באמת באמת, את זולתו. רק בקירוב - אם נתמזל מזלו.
ואז בא השיר הזה, ושב ומעורר את הכמיהה הרת האסון, אך הכה בסיסית הזו.
יפה!!!!
[ליצירה]
הכתיבה המדוייקת עד כדי שבריריות (כמו שאמרו פה כבר), מה שאת עושה כאן ובכל הדברים שלך שקראתי עד כה זה פשוט אומנות אמיתית. נוגע ומרגש. (ומעורר קנאה...)
[ליצירה]
אאאחחח, הכמיהה הזו
לתקשורת הכי בלתי אמצעית, להבנה מוחלטת ומיידית. תמיד היא קיימת.
וכמו שהיא תמיד קיימת, היא לעולם לעולם לא ממומשת.
אולי באגדות.
ובדיוק משום כך, כמיהה זו, אנושית ככל שתהיה, היא לדעתי הרת אסון.
אני מנסה לאחרונה להפנים שלעולם לא יוכל אדם להבין, באמת באמת באמת, את זולתו. רק בקירוב - אם נתמזל מזלו.
ואז בא השיר הזה, ושב ומעורר את הכמיהה הרת האסון, אך הכה בסיסית הזו.
יפה!!!!
תגובות